ל:תמיד

לא  של זהב אף על פי שהוא מבוקר מבערב  מבקרין אותו לאור אבוקות מי שזכה  בדישון מזבח הפנימי ובדישון המנורה  היו מקדימין וארבעה כלים בידם הטני והכוז  ושני מפתחות הטני דומה לתרקב של  זהב מחזיק קביים וחצי והכוז דומה לקיתון  גדול של זהב ושתי מפתחות אחד שהוא  יורד באמת השחי ואחד שהוא פותח כיון  בא לו לפשפש הצפוני שני פשפשין  היו לו לשער הגדול אחת בצפון ואחת  בדרום שבדרום לא נכנס בו אדם עליו  הוא מפורש על ידי יחזקאל שנאמר ויאמר  אלי ה' השער הזה סגור יהיה לא יפתח  ואיש אל יבא בו כי ה' אלהי ישראל בא בו  והיה סגור נטל את המפתח ופתח את  הפשפש ונכנס להתא ומהתא להיכל עד  שמגיע לשער הגדול הגיע לשער הגדול  העביר את הנגר ואת הפותחות ופתחו לא  היה שוחט השוחט עד ששומע שער גדול  שנפתח מיריחו היו שומעין קול שער  גדול שנפתח מיריחו היו שומעין קול  מגריפה מיריחו היו שומעין קול השיר  מיריחו היו שומעין קול בן ארזה מקיש  בצלצל מיריחו היו שומעין קול החליל  מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז מיריחו  היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני  לכיור מיריחו היו שומעין קול השיר  מיריחו היו שומעין קול השופר ויש אומרים אף  קולו של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם  ביום הכפורים מיריחו היו מריחין ריח פיטום  הקטורת אמר רבי אלעזר בן דגלאי עזים היו  לאבא (בערי) [בהרי] המכוור והיו מתעטשות מריח  פיטום הקטורת מי שזכה בתמיד משכו  והולך בבית המטבחיים ומי שזכו באברים  הולכין עמו בית המטבחיים היה לצפונו  של מזבח ועליו שמונה עמודים ננסים ורבעים  של ארז על גביהן ואנקלאות של ברזל היו  קבועין בהן ושלשה סדרים לכל אחד ואחד שבהן  תולין ומפשיטין על שולחנות של שיש שבין  העמודים מי שזכה בדישון מזבח הפנימי  נכנס ונטל את הטני והניחו לפניו והיה  חופן ונותן לתוכו ובאחרונה כיבד את השאר  לתוכו והניחו ויצא מי שזכה בדישון  המנורה נכנס ומצא שני נרות מזרחית  מערבית דולקין מדשן את השאר ומניח  את אלו דולקין במקומן מצאן שכבו מדשנן  ומדליקן מן הדולקין ואחר כך מדשן את  השאר ואבן היתה לפני המנורה ובה שלש  מעלות שעליה כהן עומד ומטיב את הנרות (ומניח)  [הניח] את הכוז על מעלה שניה ויצא  הדרן עלך אמר להם הממונה מתני'  לא היו כופתין את הטלה אלא מעקידין  אותו מי שזכו באברים אוחזין בו וכך היה  עקידתו ראשו לדרום ופניו למערב והשוחט  עומד במזרח ופניו למערב של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שניה של בין הערבים  היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שנייה שחט השוחט וקבל המקבל בא לו לקרן מזרחית  צפונית ונותן מזרחה צפונה מערבית דרומית ונותן מערבה דרומה שירי הדם היה שופך אל יסוד דרומית  שהיא אזל הקרן בסדר השני המשוכה לגד לפון, ופני הםומט ולואר  (דף לד.) והן הלשכות המנויות כאן. לשכת הטלחיס להכח היא לשכת  בהמה לצד מערב לפון באלכסון כדי שלא יעכב חור השמש לצה,  טלה קרבן דתנן במדות, והא דמכן המס שהיא דרומית מערבית לבית וטעמה דבטבעת שניה שהיא מתרחקת מן המזבח שגבוה עשרה  המוקד רמי להו בפ״ק דיומא (דף טו:) ומשני ספיר. (ד) מזרחית  שיוכל לראות דרך עליו השמש, ויותר מכאן לא היה צריך להרחיק, וחס  לפונית נה גנזו בית חשמונאי את אבני  היה סוחט בסדר הראשון ח״כ היה  מזבח ששקלוס מלכי יון היא לשכת בית  המזבח מעכב חור השמם לבא על ידו  החותמות למען הכא ובה גנזו. ולשכת  של שוחט, שהרי המונח גבוה י׳ אמות  בית המוקד הוא הנקרא נית המוקד  וסדר ראשון של טבעות אינו רחוק מן  קטן היא לשכה שיוכדין נה לבית  המונח חלה ח׳ המות "): תמיד של  הטבילה כדמכן במדות, והכהן הטובל  בין הערבים על קרן צפונית מזרחית  שס מיד כשעולה מבית הטבילה היה  על טבעת שניה, שהרי בערב הלכה  מתחמס בחומה לשכה ומסתפג, וזה  לה בלד מערב, הילכך צריך להמשיך  בית הטבילה חינו בית הטבילה  מקוס שחיטה למקוס שכלה המונח  דמעילה "ח החמור בפרק קמא, והרבה  לצד צפונית מזרחית וכמה שיתרחק  בית טבילה היו להס כדי שיוכלו  יותר מצא החמה על ידו. ובגמ' נפקה  הרבה כהנים לטבול בהרבה מקומות:  לן שלריך שומט לסחוט לאור היום:  לשכת החותמות. שמלניעין פס  בטבעת שניה. בשביל הטעם שפירסמו  חותמות של לוקמי סלתומ ונסכים מן שחם.  נתמיד של סחר: שחט השוחט וקבל  המקבל לזרוק, ובא לו המקבל לקרן  כאן מסר מפירוש המשנה עד סוף הפרק  מזרחית צפונית נתן מזרחית צפונית.  לא היו כופתין את הטלה. בשעת  שעולה ] נכנס שהוא נדרוס ופונה  שמיטה ד׳ רגלים יחד, וטעמה  לימין פוגע בקרן דרומית מזרחית  "] בגמ׳: אלא מעקידים אותו. יד  מחלה, ושס א״ח ליתן משוס דעולה  וכגל כעקידת יצחק בן אברהם: מי  טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לח  שזכו באברים אוחזין בו. בשעת  היה לה יסוד כדנפקא לן בזבמים  שמיטה ומסייעין אותו: ראשו של  (דף כג:), ומקיף ונח עד מזרחית  טלה לדרום. עזרה הכל מזנח (ופניו)  לפונית ונותן, ואמר נזנחיס (דף סב:)  ורגליו חלל לפון עזרה, ופניו למערב  כל פינות שאתה פונה לח יהו  שצריך שיהא בית שחיטתו כלפי מערב  אלא דרך ימין ונפקא לן ממעלות  דכתיב ושחט אותו לפני ה׳, וראשו של  הפונים מג] קדיס, אע״ג דבמתן דמי  טלה לדרוס עזרה אצל מזבח (עולם)  עולה אינו עולה בכנם להח על  צריך שיתקרב חלל מזבח, דכל כמה  הרלפה עומד והכלי בידו וזורק  שיכולין ליקרב לד הרחם חלל המונח  למרחוק כדכתיב וזרקו דהא למטה מן  מקריבין אותו דכתיב ושחט אותו על  המוטו [הסיקרא] הוא נותן, אפילו הכי  ירך המונח לפונה חלל המזבח:  כיון דבחטחות שניתנות ע״ג סקרנות  השוחט עומד (במזבח) [במזרח]. על  למעלה ושם יי צריך לעלות לכנם דרך  קרן לפונית ופניו למערב, והמקבל  הדרום ופונה למזרח דרך ימין וה״כ  עומד כנגדו באלכסון ומלדד כדי  בכל הדמים אע״פ שניתנין למטה  שיהח פניו כלפי דרוס: תמיד של  מתחיל להקיף דרך הדרוס שהוא פניו  שחר היה נשחט על קרן צפונית  של מזבח נפתח כניסת הבית ומשס  מערבית על טבעת שניה. 6) שהםמס  פונה לימין בקרן מזרחית לפונים  נאה מן המזרח לפיכך מושכו השומטו  ואחר כך למערבית דרומית ונומן  לצד מערב להרחיקו מן הכותל  למערבית דרומית, נמצא מקיף את  מזרחית ] בכל יכולת, מפני שהכתליס  המונח דרך ימין מזרמ לפון ואח״כ  גבוהים והממה של שחרית בטיפולו  למערבית דרומית, כך פי׳ הרב רש״י  של רקיע (ה) (ועל) [וכל] הכותל  בסדר יומה נפ״ק (דף ".): שירי הדם  עומד כנגד קרן צפונית מערבית לסוף  [היה] שופך על יסוד דרומית. דכל  אורך המזבח אזל ההיכל, לפוניתש]  הנימכין על מזבח המילון שירים שלו  מטוס לקדםי קדשיס שמיטתס נלפון  נשפכין על יסוד דרומית, וכן מוכיח  על ירך המזבח לפונית ובעינן  בזצחיס (דף נג.) דאמרינן טעמה גבי  שמיטה כנגד המזבח ולא חוצה לו,  שעיר נשיא ולמד ירידתו מן הכנס  שס כאן היה המטבחים וטבעות קבועות  ליליהתו מן ההיכל, מה יציאתו מן  ברלפה למת רחם הבהמה לתוכן והס  ההיכל בסמוך לו דהיינו יסוד מערבי  כ״ד כמנין המשמרות, ומקומן כ״ד  שכנגד הפתח ונפקא לן מקרא דכתיב  אמות מן הדרום לצפון קבועות בו׳  חל יסוד מונח העולה חסר פתח  סדריס של ד׳ טבעות הוי כ״ד, וכמוק  אהל מועד, אף ירידתו מן הכנס  הסדר הראשון מן המונח ה׳ אמות  בסמוך דהיינו יסוד דרומית, וכיון  ומחותו סדר עד כלות ו׳ סדריס כ״ד  דבמטאת כריך לו לשפוך על יסוד  אמות, והכי מכן במסכת מדות (דף לו.)  דרומית ה״נ בכל הדמים אף על פי  וטבעות היו לצפון (1) ו׳ סדריס של  שאין עולין על הכנס בשביל זריקמן  ד׳ ד׳ וים חומריס ד׳ סל ו׳ ו׳  שיריהן נשפכין חל יסוד דרומית,  שעליהם שומטים את הקדסיס כלומר  שהרי מתן דמן בהקפת ימין כמו כן  על ידיהן שומטיס קדסיס כמו  באותן שעולין ע״ג כנס: [עד] עכשיו  שפירשנו: על טבעת שניה. לאו  פירם לך ממיטתו וזריקתו, מכאן  בטבעת שניה של סדר ראשון שהוא  ואילך מפרט סדר הפסטו וניתומו  אזל המזבח אלא בטבעת ראשונה  וכילד מעלין את החברים לככם:  לא