לא:תמיד

מן  הראשון בראש וברגל הראש בימינו  וחוטמו כלפי זרועו קרניו בין אצבעותיו  בית שחיטתו מלמעלן והפדר נתון עליה  הרגל של ימין בשמאלו ובית עורן לחוץ  השני בשתי ידים של ימין בימינו ושל  שמאל בשמאלו ובית עורן לחוץ השלישי  בעוקץ וברגל העוקץ בימינו והאליה  מדולדלת בין אצבעותיו ואצבע הכבד ושתי  כליות עמו הרגל של שמאל בשמאלו ובית  עורן לחוץ הרביעי בחזה ובגרה החזה  בימינו והגרה בשמאלו וצלעותיו בין שני  אצבעותיו החמישי בשתי דפנות של ימין  בימינו ושל שמאל בשמאלו ובית עורן  לחוץ הששי בקרבים הנתונים בבזך  וכרעים על גביהן מלמעלה השביעי בסולת  השמיני בחביתים התשיעי ביין הלכו  ונתנום מחצי כבש ולמטה במערבו ומלחום  וירדו ובאו להן ללשכת הגזית לקרות את  שמע גמ' תנא יד ורגל כעקידת יצחק  בן אברהם לא היו כופתין את הטלה  מאי טעמא רב הונא ורב חסדא חד אמר  משום בזיון קדשים וחד אמר משום  דמהלך בחוקי העמים מאי בינייהו איכא  בינייהו דכפתיה בשיראי אי נמי בהוצא  דדהבא תנן התם שלש עשרה שולחנות  היו במקדש שמונה של שיש בבית  המטבחיים שעליהם מדיחין את הקרבים שנים  במערבה של כבש אחד של שיש ואחד של  כסף על של שיש נותנין את האברים ועל  של כסף כלי שרת ובאולם שנים מבפנים  על פתח הבית אחד של כסף ואחד של  זהב על של כסף נותנין לחם הפנים  בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין  בקודש ולא מורידין ואחד של זהב בפנים  שעליו לחם הפנים תמיד מכדי אין עניות  במקום עשירות אמאי עבדי דשיש ניעבדו  דכסף ניעבדו דזהב אמר רב חיננא בשם רבי  אסי ורבי אסי בשם רבי שמואל בר רב  יצחק מפני שהוא מרתיח של שחר היה  נשחט על קרן צפונית מערבית מנא הני  מילי אמר רב חסדא דאמר קרא שנים  ליום כנגד היום תניא נמי הכי שנים ליום  כנגד היום אתה אומר נגד היום או אינו  אלא חובת היום כשהוא אומר את הכבש  אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה  בין הערבים הרי חובת היום אמור הא מה  אני מקיים שנים ליום נגד היום הא כיצד  תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית  מערבית על טבעת שניה ושל בין הערבים  היה נשחט על קרן צפונית מזרחית  על טבעת שניה עשרה דברים שאל  אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב אמר להן  מן  הראשון בראש וברגל כיצד הראש בימינו. שהרחם קודס לכל  החברים דכתיב (ויקרא א) ונתח אותה לנתחיה חת רחםו והמ פדרו "),  מחלי כבש ולמטה שלהמר כך לכםיחזרו ויוליכו או הס חו המכים ל)  הילכך הרחם בימינו: וחוטמו כנגד זרועו. מוטס הבהמה פונה נגד  מראה הולכה חשובה, והכי יפה לעשות שהם קרובים למזבח נראה  זרועו ואז קרניו בין אצבעותיו. גב הרחם על גב פיסת ידו ובית  כמוקטרים, ועוד דפעמים שיקטיכס קודם הקטורת הואיל וקרובים  שמיטה פונה למעלה: והפדר נתון  הס כל כך למזבח: במערבו. של כנם  עליה. לכסות מקוס השמיטה, וזהו  ולה במזרמו, שהרי בלכתס למזבח  כבוד של מעלה": רגל של ימין  להוליך חברים למזבמ ולדכוס  בשמאלו ובית עורו לחוץ. מקוס  במערכה דרך מזרחית של כנם (ג),  שמשס הופסט העור היה כלפי מון  מערב  אל העם ומקוס החתך כלפי המוליך,  והכי ספיר למעבר כדי שלא יראה  ם  P  החתך. ומפרם ביומא (דף כה:) מ״מ  צפון  תפוח  כבש  סליקה לרגל בהרי ריטה, דאיכא  בדרום  למ״ד התם דרך ניתוחו היה קרב  C  מערכה  הרחם והרגל וצ׳ ידים ושני דפנות  מזרח  ב  החזה והגרה והעוקץ והרגל, ואיכא  שהרי כנם להתלע המזבח ומכאן  למ״ד דרך עילויה דשומנה היה קרב  ומכאן תופס המזבח מ׳ אמות לכל לד  פי׳ כדרך שהחברים שמניס זה מזה  לאחר שכלה הכנס, שהכי הכנס ט״ז  הס קריביס הרחם והרגל ושנים  והמונח ל״צ נמלה מ׳ אמות לכל  דפנות החזה וסגרה ושני ידיס  לד, ומקוס המערכה במזרח המונח  והעוקץ והרגל, ובין למ״ד דרך  אזל מזכמו של כנם ורחב המערכה  עילויה ובין למ״ד דרך נתומו אין זה  אינו תופס עד מלי המונח שהרי  סדר שהרגל קרב עם הרחם שהרי  התפוח נאמלע המזבח, נמצא אתה  בניתוח שני ידיס קודמין, ומפרם  חומר הליכמן למזבח לזרוק החברים  המס מאי טעמא רגל סליק בסלי  למערכה (ד), לכך נותנים החברים  רישה הרחם כבר פירשתי שהוא  במערבו של כנם לפנות מקוס  קודס וגזירת הכתוב היא ומה טעם  הליכתן: ומלחום. דכתיב (ויקרא 3 יג)  רגל עמו מטוס דרישה נפישי בים  על כל קרבכך תקריב מלח: ובאו  עלמות סלקח רגל בהדיה שהוא  ללשכת הגזית לקרות את שמע.  כולו בשר והכי שפיר למעלה" שתהא  ולאמר ק״ש יקטירו את הקטורת,  בהקטרה עלמות ובשר, ואין נסוס  והכי נכון הדבר שיתפללו קולס  אבר כ״כ נסר עמו כרגל: השני בב׳  שיקטיכו סוס הקטר ויעל קרבנס  ידים. החי מנה חזיל בתר חיברה  לריח נימוח: גמ׳ תנא יד ורגל. יחד  דבישרה כלומר נתר גדול החברים  כעקידת יצחק כו׳: חד אמר משום  שהחברים גדולים זה מזה הס  בזיון קדשים וחד אמר מפני שהוא  קודמים, הילכך צ׳ ידיס קודמים שהן  מהלך בחוקי העמים. כשמקריבין זצמ  גדולים מסעוקץ והרגל: של ימין  לעבודת כוכבים הן כופתין אותו כך  בימינו ושל שמאל בשמאלו. דרך  ארבעה רגליס יחל: ומאי בינייהו. בין  חשיבותן מוליכין חומן למזבח: ובית  למר ובין למר אסור לעשות: איכא  עורה. של כל אחד ואחד למון: הג׳  בינייהו דכפתיה בשיראי. במילת,  בעוקץ וברגל השמאלי, העוקץ בימינו  מטוס בזיון קדסיס ליכא משוס מוקי  והאליה מדולדלת בין אצבעותיו.  העמים חיכה: עשר שולחנות היו  היא דבוקה בעוקץ והולכת בין  במקדש. בעזרה. צ׳ שולחנות שהיו  החלבעות, וגם חלבע הכבד דבוק  באולם לח משיב הכח בהדי עשר חלה  בעוקץ וגם הללעות דבוקומ נעוקן.  חומס שהיו נעזרה: ח׳ של שיש  חלבע הכבד וצ׳ הכליות עמו הרגל  בבית המטבחיים. חלל סטנעות  של שמחל כו׳: הרביעי בחזה ובגרה.  כלפון שעליהם מדימין את הקרביים,  ובלומר: החזה בימינו. שהוא מסוב  וצ׳ במערב הכנס, וב׳ בחולס מבפנים  יותר: והגרה בשמאלו וצלעותיה בין  חלל פתח ההיכל אחד של (ה) כסף  אצבעותיו. והחי דלח פירם ונית  וא׳ של זהב: בכניסתו. כשמגיעין  עורה למון היינו טעמא דשני  לפתח מניחין חומס עליו ועומדין בו  צלעותיו מונמין בין אצבעותיו ח״כ  לפום: ועל של זהב ביציאתו. וסס  סוי בית עולה למון, אבל גני דפנות  היה מונח עד שיקטירו הנזיכין, כך  לא פירם לך כלוס והיה יכול ליסה  מפרם במנחות בפרק שתי הלחם  דפנות על פס ידו לכך פירס נית  (דף כט:): שמעלין בקדש ולא מורידין.  עוכה למון: החמישי בצ׳ דפנות של  כגון בכניסתס מנימין על של (1) כסף  ימין כו׳ ובית עורן למון: הששי  וכשמגיע בהיכל על של משה שהיה  בקרבים הנתונין בבזך. כף מתרגס  מצופה זהב הרי עלייה, ולא מורידין  בזיך", ולפי שאין ממוצרין יחד לריך  לפיכך ביליחמו מניחו על כלים של  לימון בכלי וכרעים על גביהס  זהב. ועשר שולחנות היו עדיין בהיכל  מלמעלה: השביעי בסלת. שלאמר  שעשה שלמה, והא דלא חשבינסו הכח  הקטורת חברי תמיד מקטירין מנחתו  דלא חשיב חלה חומן שמנימיס עליהם  דהיינו סלת: (3) חביתי כ״ג. דאמר  ובחומן של שלמה לא היו מסדריס,  ביומא (דף לד.) עולה ומנחה שס  כדאמרינן במנחות פרק שתי הלחם  מנחה ואפילו מנימין: הט׳ ביין.  (דף זט.) עשר שולחנות עשה שלמה ולא  נסכים רביעית ההין, כל אלו קרציס  היו מסדרים חלה על של משה כו׳:  עם החברים דאין מקריבין עולה בלה מנחה ונסכים. ומציתים אף על  מפני שמרתיח. את הלחס ומחממו וממהר להתעפם: שנים ליום  פי שקריבין בעבור כהן גדול, הואיל ומן הפסוק הס קודמין לנסכי  נגד היום, נגד השמם: או אינו אלא חובת היום. כלומר כל יוס ויוס  תמיד (צריך לנו שאר החברים): הלכו ונתנום מחצי כבש ולמטה. ולא  מקריבו שניס: כשהוא אומר וכו' כיצד תמיד של שחר היה נשחט על  מחלי כנם ולמעלה, שלהמר הקטרת הקטורת חוזרין ומוליכין אותן קרן צפונית מערבית על טבעת שניה. כלפריטית במתניתין כזה(]: