בזמן
שכהן גדול נכנס להשתחות שלשה
אוחזין בו אחד בימינו ואחד
בשמאלו ואחד באבנים טובות וכיון ששמע
הממונה קול רגליו של כהן גדול שהוא יוצא
הגביה לו את הפרוכת נכנס והשתחוה
ויצא נכנסו אחיו הכהנים השתחוו ויצאו
באו ועמדו על מעלות האולם עמדו
הראשונים לדרום אחיהם הכהנים וחמשה
כלים בידם הטני ביד אחד והכוז ביד אחד
והמחתה ביד אחד והבזך ביד אחד וכף
וכסויו ביד אחד וברכו את העם ברכה
אחת אלא שבמדינה אומרים אותה שלש
ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש היו
אומרים את השם ככתבו ובמדינה בכנויו
במדינה הכהנים נושאים את ידיהם כנגד
כתפיהם ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן
גדול שאין מגביה את ידיו למעלה מן הציץ
רבי יהודה אומר אף כהן גדול מגביה את ידיו
למעלה מן הציץ שנאמר וישא אהרן את
ידיו אל העם ויברכם בזמן שכהן גדול רוצה
להקטיר היה עולה בכבש והסגן בימינו הגיע
למחצית הכבש אחז הסגן בימינו והעלהו
והושיט לו הראשון הראש והרגל וסמך
עליהן וזרקן הושיט השני לראשון שתי
הידים נותנן לכהן גדול וסמך עליהן וזרקן
נשמט השני והלך לו וכך היו מושיטין לו
שאר כל האברין והוא סומך עליהן וזורקן
ובזמן שהוא רוצה הוא סומך ואחרים זורקין
בא לו להקיף את המזבח מהיכן הוא
מתחיל מקרן דרומית מזרחית מזרחית
צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית
נתנו לו יין לנסך הסגן עומד על הקרן
והסודרים בידו שני כהנים עומדין על שלחן
החלבים ושתי חצוצרות בידם תקעו
והריעו ותקעו באו ועמדו אצל בן ארזא
אחד מימינו ואחד משמאלו שחה לנסך
והניף הסגן בסודרים והקיש בן ארזא בצלצל
ודברו הלוים בשיר הגיעו לפרק תקעו
והשתחוו העם על כל פרק תקיעה ועל כל
תקיעה השתחויה זהו סדר התמיד לעבודת
בית אלהינו יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן השיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון היו
אומרים לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה בשני היו אומרים גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו
בשלישי היו אומרים אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט ברביעי היו אומרים אל נקמות ה' אל נקמות
הופיע בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב בששי היו אומרים ה' מלך גאות לבש לבש וגומר בשבת
היו אומרים מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים הדרן עלך בזמן שכהן
גדול וסליקא לה מסכת תמיד
אבנים טובות. כ״ל חנני הפוד והשתחויה זו לא תהא אלא
חלשים (ח) עם ישנים בין הערבים כמו שהקדמנו. וכבר אמר בגמ׳
בהיכל בלי ספק: ב באו ועמדו. רומז אל הכהניס שקראו
סוכה (דף נו:) משמר היולא מקריב תמיד של שחר ומוספים ומשמר
בלשכת הגזית ואח״כ עמו מן העבודות מה שעשו אחר כך החלו
הנכנס מקריב תמיד של בין הערבים ובזיכין, חלו והלו חולקין בלמס
עולים במעלות החולם, והראשונים הם ממשה כהנים שזכר חומס ואמר
הפנים כמו שבחר םס. ודע שבין
שגמרו עבודמס מחלה ועמדו על
הערבים חי אפשר גם כן בלי דיסון
מעלות" קודס שיגיעו שחר המיהס
מזנח הפנימי ובלי דישון מנורה כמו
העוסקים בהעלאת חברי הממיד כמו
שזכרנו בבקר. ולפיכך יהיה סדור
שנתנחר בסדר שזכרנו. ופרשנו הענין
החמתי היולה מכל מה שהכרנו ועל
שנשאר מן ההלכה הזאת בשביעי
דעת חכמים כן, והוא שאמר הרמת
מסוטה (משנה ד) וסס פירשנו חותו
הדשן ממזנח המילון והוא מזכמ
פירוש גמור מלכשנו מסס: ג הקפה
העולה מסדרין מערכה גדולה, ואמר
זו אינה מיוחדת לכהן גדול, הלח כל
כן מערכה שניה, ואחר כן מעלין שני
המקיף המזבח כך הוא מקיף כמו
גזרי עלים ונותנין חומס על מערכה
שבארנו בחמישי מזבחיס (משנה ג).
גדולה, ואחר כן מזמנים כבם התמיד,
וכבר נתבאר נסשי משקלים (משנה ג)
ואחר כן פותמין שער הגדול כמו
שהיו במערבו של כנם שתי שלמנות
שזכרנו ובשעת פתיחתו שוחט
חמד של כסף נותנין עליו כלי שרת
התמיד, ובחיס שמי כהניס להיכל
ואחד של מים נותנין עליו החברים,
שאחד מהם מדסן מזבח הפנימי
והוא שלחן החלבים הנזכר כאן. ובחמישי
והשני מדסן המנורה תוך זמן
משקלים (משנה א) אמרנו בן ארזה
מסוקטין התמיד ונטל דמו במזרק,
מקים הכלכל. וכבר בארנו בחמישים
וחינו זורק דמועל גבי מזבח עד
ממנחות (משנה ז) שהסמיכה לא מהח
שגמר דישון מזבח הפנימי ואז זורק
אלא על החיים, וסמיכה זו היא על
דמו, ואחר זריקת דמו מתעסק
החברים ולפיכך היא כמו שאמרנו סס
בהטבת חמם נרות המתעסק נו
(מכמות 75.) מסוס כבודו של כהן גדול
ומתעסקים האחרים בניתוח הממיד
כדי שתהא לו היכרה: וסודרין. הס
והנחת חבריו לכנם ומליחמס פס
דגלים (מנחות לד.): ד כבר נתבאר
כמו שהקדמנו הכל בבת אחת, אמר
בגמרא ר״ה (דף לא.) הטעם למה
כך מתקבלין בלשכת הגזית וקורין
ייחדו הלו המזמורים לחלו הימים,
כמו שהקדמנו, ואחר כן מביא
ואמרו ביום ראשון לה׳ הארץ ומלואה
הקטרת להיכל ומקטיר, ואחר כן
לפי שהוא מחלת מעשה בראשית, ובשני
מטיב שתי נרות הנסחרים כמו
שנו נחלקו המים והיום הםמיס
שהקדמנו, ואחר כן מעלין החברים
תחתיהם חומר גדול ה׳, ובשלישי שבו
לגבי מזבח, ואחר כן הסלת, ואחר כן
נראית הארן שעליה יהיה הדין והדיינין
המצימין, ואמר כן יין לכסך, ובשעת
אומר חלהיס כלב צעדת חל, ברביעי שבו
ניסוך היין מתחילים הלויס נסיר
כברחו השמש והירח חומר אל נקמות
ומנגנים בכלים הנזכרים בערכין
ה׳ שהוא נוקס מן התועים אחר
(דף י.), ומוקעין מסע תקיעות
עבודתס, בחמישי שבו נבראו מיני בעלי
בהפסקות כפי הפסקות השיר כמו
מייס וים בזה פלחים מפני החלוק
שיתנחר עכשיו, וכשיולה המקטיר מן
שנמיניהם ותנועתם מעלמס ופלחיס
ההיכל עומד על מעלות החולס עס
אחרים שים בבעלי חיים חומר הרנינו
הכהנים האחרים כמו שיתבאר עד
לאלהיס עונו לפי שנסעה שרואין
שיגמר העלות החברים למזבח, הח״כ
חומס משבחים הבורח ומגדלים חותו,
מברכין 3] העם ברכת כהנים כמו
נסטי שבו נסלס מעשה בראשית ונברא
שיתבהר. ושמור הסדר הזה שהוא
החדס גם כן שמבין גדולת הבורא
יולה_מתוך כל מה שנאמר בענין זה
יתעלה חומר ה׳ מלך גאות לכם:
נמשכה ובהתלמוד:
הדרן עלך בזמן שכהן גדול
הדרן עלך
וסליקא לה מסכת תמיד
החלו עולים