וְְכִי
אָמַר רַב יוֹסֵף דוֹפִי שֶל סְמִיכָה קָתָנֵי וְְהָא
יוֹסֵף בֶן יוֹעֶזֶר גּוּפֵיהּ מִיפְלִיג פָלֵיג בִסְמִיכָה
כִי אִיפְלִיג בָהּ בְסוֹף שְנֵיהּ דִבְצַר לִיבָא גּוּפָא
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְמוּאֵל שְלשֶת אֲלָפִים
הֲלָכוֹת נִשְתַּכְחוּ בִימֵי אֶבְלוֹ שֶל משֶה אָמְרוּ
לוֹ לִיהוֹשֻעַ שְאַל א״ל לאֹ בַשָּמַיִם הִיא
אָמְרוּ לוֹ לִשְמוּאֵל שְאַל אָמַר לָהֶם אֵלֶּה
הַמִצְוְתֹ שֶאֵין הַנָּבִיא רַשַּאי לְחַדֵש דָבָר
מֵעַתָּה אָמַר ר׳ יִצְחָק נַפָחָא אַף חַטָּאת
שֶמֵתוּ בְעָלֶיהָ נִשְתַּכְחָה בִימֵי אֶבְלוֹ שֶל משֶה
אָמְרוּ לְפִנְחָס שְאַל אָמַר לֵיהּ לאֹ בַשָּמַיִם
הִיא א״ל לְאֶלְעָזָר שְאַל אָמַר לָהֶם אֵלֶּה
הַמִצְוְתֹ שֶאֵין נָבִיא רַשַּאי לְחַדֵש דָבָר מֵעַתָּה
אָמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב בְשָעָה שֶנִּפְטַר
משֶֹה רַבֵינוּ לְגַן עֵדֶן אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻעַ שְאַל
מִמֶנִּי כָל סְפֵיקוֹת שֶיֵּש לְך אָמַר לוֹ רַבִי כְלוּם
הִנַּחְתִּיך שָעָה אַחַת וְְהָלַכְתִּי לְמָקוֹם אַחֵר לאֹ
כָךְ כָתַבְתָּ בִי וּמְשָרְתוֹ יְהוֹשֻעַ בִן נוּן נַעַר
לאֹ יָמִיש מִתּוֹךְ הָאהֶֹל מִיָּד תָּשַש כחֹוֹ שֶל
יְהוֹשֻעַ וְְנִשְתַּכְחוּ מִמֶנּוּ שְלש מֵאוֹת הֲלָכוֹת
וְְנוֹלְדוּ לוֹ שְבַע מֵאוֹת סְפֵיקוֹת וְְעָמְדוּ כָל
יִשְרָאֵל לְהָרְגוֹ אָמַר לוֹ הקב״ה לוֹמַר לְך אִי
אֶפְשָר לֵךְ וְְטוֹרְדָן בַמִלְחָמָה שֶנֶּאֱמַר וְַיְהִי
אַחֲרֵי מוֹת משֶה עֶבֶד ה׳ וְַיּאֹמֶר ה׳
וְגוֹ׳ בַתִּין תָּנָא אֶלֶף וּשְבַע מֵאוֹת קַלִּין
וְַחֲמוּרִין וּגְזֵירוֹת שָוְוֹת וְְדִקְדוּקֵי סוֹפְרִים
נִשְתַּכְחוּ בִימֵי אֶבְלוֹ שֶל משֶה אָמַר רַבִי
אַבָהוּ אעפ״כ הֶחְזִירָן עָתְנִיאֵל בֶן קְנַז מִתּוֹךְ פִלְפוּלוֹ שֶנֶּאֱמַר וְַיִּלְכְדָהּ עָתְנִיאֵל בֶן קְנַז אֲחִי כָלֵב ( הקטן ממנו )
[ וְַיִּתֵּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לָאִשָּה ] וּלּמהּ נִקְרָא שְמָהּ עַכְסָה שֶכָל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ כוֹעֵס עַל אִשְתּוֹ וְַיְהִי
בְבוֹאָהּ וְַתְּסִיתֵהוּ לִשְאלֹ מֵאֵת אָבִיהָ שָדֶה וְַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר מַאי וְַתִּצְנַח אָמַר רָבָא א״ר יִצְחָק אָמְרָה לוֹ מַה
חֲמוֹר זֶה כֵיוְָן שֶאֵין לוֹ מַאֲכָל בַאֲבוּסוֹ מִיָּד צוֹעֵק כָךְ אִשָּה כֵיוְָן שֶאֵין לָהּ תְּבוּאָה בְתוֹךְ בֵיתָהּ מִיָּד צוֹעֶקֶת
וְַתּאֹמֶר תְּנָה לִי בְרָכָה כִי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי בַיִת שֶמְנוּגָּב מִכָל טוֹבָה וְְנָתַתָּה לִי גולות מָיִם אָדָם שֶאֵין בוֹ אֶלָּא
תּוֹרָה בִלְבַד וְַיִּתֵּן לָהּ כָלֵב אֶת גולות עִלִּיּוֹת וְְאֶת גולות תַּחְתִּיּוֹת אָמַר לָהּ מִי שֶדָר עֶלְיוֹנִים וְְתַחְתּוֹנִים יְבַקֵּש
מִמֶנּוּ מְזוֹנוֹת וְְכָלֵב בֶן קְנַז הוּא וְַהֲלאֹ כָלֵב בֶן יְפוּנֶּה הוּא מַאי יְפוּנֶּה שֶפָנָה מֵעֲצַת מְרַגְּלִים וְְאַכַתִּי בֶן קְנַז הוּא
בֶן חֶצְרוֹן הוּא דִכְתִיב וְְכָלֵב בֶן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אֲמַר רָבָא חוֹרְגֵיהּ דִקְנַז הוּא תָּנָא הוּא עָתְנִיאֵל
הוּא יַעְבֵץ וּמַה שְּמוֹ יְהוּדָה אֲחִי שִמְעוֹן שְמוֹ עָתְנִיאֵל שֶעֲנָאוֹ אֵל יַעְבֵץ שֶיָּעַץ וְְרִיבֵץ תּוֹרָה בְיִשְרָאֵל וּמְנָלַן
שֶעֲנָאוֹ אֵל דִכְתִיב וְַיִּקְרָא יַעְבֵץ לֵאלהֵֹי יִשְרָאֵל לֵאמוֹר אִם בָרֵךְ תְּבָרְכֵנִי וְְהִרְבִיתָ אֶת גְּבוּלִי וְְהָיְתָה יָדְך ( עמדי
ועשה מרעתי ) לְבִלְתִּי עָצְבִי וְַיָּבֵא אֱלהִֹים אֶת אֲשֶר שָאָל אִם בָרֵךְ תְּבָרְכֵנִי בַתּוֹרָה וְְהִרְבֵיתָ אֶת גְּבוּלִי
בְתַלְמִידִים וְְהָיְתָה יָדְך עִמָדִי שֶלּאֹ יִשְתַּכַח תַּלְמוּדִי מִלִּבִי וְְעָשָה מֵרָעָתִי שֶיִּזְדַמְנוּ לִי רֵיעִים כְמוֹתִי לְבִלְתִּי
עָצְבִי שֶלּאֹ יְשַגְּבֵנִי יצה״ר מִלִּשְנוֹת אִם אַתָּה עוֹשֶה כֵן מוּטָב וְְאִם לָאו הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לִנְסִיסִי לִשְאוֹל מִיָּד וְַיָּבֵא
אֱלהִֹים אֶת אֲשֶר שָאָל כַיּוֹצֵא בַדָבָר אַתָּה אוֹמֵר רָש וְְאִיש תְּכָכִים נִפְגָּשוּ מֵאִיר עֵינֵי שְנֵיהֶם ה׳ בְשָעָה
שֶהַתַּלְמִיד הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבוֹ וְְאוֹמֵר לוֹ לַמְדֵנִי תּוֹרָה אִם מְלַמְדוֹ מֵאִיר עֵינֵי שְנֵיהֶם ה׳ וְְאִם לָאו עָשִיר וְָרָש נִפְגָּשוּ
עוֹשֶה כוּלָּם ה׳ מִי שֶעֲשָאוֹ חָכָם לָזֶה עוֹשֶה אוֹתוֹ טִיפֵש טִיפֵש לָזֶה עוֹשֶה אוֹתוֹ חָכָם זוֹ מִשְנַת ר׳ נָתַן ר׳ יְהוּדָה
הַנָּשִיא אוֹמֵר אִם בָרֵךְ תְּבָרְכֵנִי בִפְרִיָּה וּרְבִיָּה וְְהִרְבֵיתָ אֶת גְּבוּלִי בְבָנִים וּבְבָנוֹת וְְהָיְתָה יָדְך עִמָדִי בְמַשָּא וּבְמַתָּן
וְְעָשִיתָ מֵרָעָתִי שֶלּאֹ יְהֵא בִי מֵיחוֹש ראֹש וּמֵיחוֹש אָזְנַיִם וּמֵיחוֹש עֵינַיִם לְבִלְתִּי עָצְבִי שֶלּאֹ יְשַגְּבֵנִי יצה״ר
מִלִּשְנוֹת אִם אַתָּה עוֹשֶה כֵן מוּטָב וְְאִם לָאו הֲרֵינִי הוֹלֵךְ בִנְסִיסִי לִשְאוֹל וְַיָּבֵא לוֹ אֱלהִֹים אֶת אֲשֶר שָאָל
כַיּוֹצֵא בַדָבָר אַתָּה אוֹמֵר רָש וְְאִיש תְּכָכִים נִפְגָּשוּ מֵאִיר עֵינֵי שְנֵיהֶם ה׳ בְשָעָה שֶעָנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל בַעַל הַבַיִת
וְְאמֵֹר פַרְנְסֵנִי אִם מְפַרְנְסוֹ מוּטָב וְְאִם לָאו עָשִיר וְָרָש נִפְגָּשוּ עוֹשֶה כוּלָּם ה׳ מִי שֶעֲשָאוֹ עָשִיר לָזֶה עוֹשֶה אוֹתוֹ
עָנִי עָנִי לָזֶה עוֹשֶה אוֹתוֹ עָשִיר׃ אר״ש מַה מָצִינוּ כו׳׃ ת״ר רַבִי שִמְעוֹן אוֹמֵר חָמֵש חַטָּאוֹת מֵתוֹת וְְלַד חַטָּאת
וּתְמוּרַת חַטָּאת וְְחַטָּאת שֶמֵתוּ בְעָלֶיהָ וְְחַטָּאת שֶכִפְרוּ בְעָלֶיהָ וְְחַטָּאת שֶעִיבְרָה שְנָתָהּ אִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר
וְְלַד חַטָּאת בְצִיבוּר לְפִי שֶאֵין חַטָּאת נְקֵבָה בְצִיבוּר וְְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר תְּמוּרַת חַטָּאת בְצִיבוּר לְפִי שֶאֵין
צִיבוּר עוֹשִין תְּמוּרָה וְְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר חַטָּאת שֶמֵתוּ בְעָלֶיהָ בְצִיבוּר לְפִי שֶאֵין הַצִּיבוּר מֵתִים שֶכִיפְרוּ
בְעָלֶיהָ וְְשֶעִיבְרָה שְנָתָהּ לאֹ מָצִינוּ יָכוֹל יְהוּ נוֹהֲגוֹת בֵין בְיָחִיד בֵין בְצִיבוּר אָמַרְתָּ יִלְמַד ( אדם ) סָתוּם מִמְפוֹרָש
מַה מְפוֹרָש בְיָחִיד וְְלאֹ בְצִבוּר אַף בְשֶכִיפְרוּ בְעָלֶיהָ וְְשֶעִיבְרָה שְנָתָהּ בְיָחִיד דְבָרִים אֲמוּרִים וְְלאֹ בְצִיבוּר
דופי של סמיכה. דעד יוסף בן יועזר לה נחלקו בסמיכה ולא נסוס שהתורה גלויה לו: יבקש ממנו מזונות. דהחי ודאי לא יצטרך דכתיב
דבר שעדיין לא נתמעט הלב, ולהכי נקט סמיכה דהיא היתה מחלוקת נה (משלי לא) היתה כחניות סוחר וגו׳: בן קנז, דכתיב לעיל עתניאל
ראשונה שנחלקו נו חכמים מעולם, ומיוסף בן יועזר ואילך היה בהן בן קנו חמי כלב חלמה כלב בן קנז היה, (כ) דכתיב בדוכתח חמרימי
דופי של סמיכה שנחלקו בסמיכת שלמיס ביום טוב, כדאמרי' בחגיגה (יהושע יד) כלב בן יפונה הקניזי ולח כתיב בן קנז: הוליד את עזובה
(דף טז.) שמאיש חומר לסמוך והלל
אשה. מפרש נפ״ק דסוטה (דף יב.)
אומר שלא לסמוך: והא יוסף גופיה.
מכסה את מריס שהיתה עזובה
איפליג ניה במסכת חגיגה (שס):
מחמת מולי, וכיון שנשאה למס שמיס
שהמינר ליבא. שנתמעט הלב בסוף
מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה:
סכומיו (ט) נשתכמו: נשתכחה בימי
חורגיה דקנז. ועתניאל אחיו מן
אבלו של משה. חס ממה חס רועה,
החס: דיקא נמי. דכלב לחו בן קנז
והיה מחומס הלכות: (יחפים)
הוא: דכתיב. בדוכמה אחרימי כלב
יהושע שחלו מחלה ואחריו שמואל
בן יפונה הקנזי ולא כתיב בן קנז
ואחריו פנחס ואחריו אלעזר. יחפ״ם
הלמח גידלו קנז ולה ילדו: ועשית לי
יהושע אלעזר פנחס שמואל. יפל״ל
מרעה לבלתי (5). כלומר לבלתי
יהושע פנחס אלעזר שמואל:
ישגבני ילר הרע מלשנות שלא יסגבני
ונשתכחו ממנו. מיהושע בעון שגרס
יצר הרע לבטל מתלמוד תורה:
להחלים דעתו של משה, שנלטער
עצבי. משמע לסון עלב, והכי אמר
מסה על יהושע יש נעלמו שהיה
לפניו אם אתה עושה לי כך מוטב,
גדול כמותו: להרגו. עד שיאמר
ואם לאו הריני הולך בנסיסי לשאול
להס: קלין וחמורין. מדכסי ק״ו:
הריני מת בעלנוני, כדמתרגמיכן
דקדוקי סופרים. מפרם נסקליס (יג:)
(בראשית לד) ויתעלנו ואימנסיסו:
שעשו התורה ספירות ספירות, כגון
כיוצא בדבר אתה אומר. שכל
ט״ו נסיס פוטרות לרומיהן, י״ג
המוסר עלמו לחזר אחר תורה
דברים נאמרו בנבלת עוף טהור,
ממלאין לו שאלותיו: ואיש תככים.
ממשה לא יתרומו, שלירפו הדברים
בינוני שיודע שני סדריס חו סלסה
ומנחוס יחד שלא ישתכמו, ומאותן
שמוסמך "] בינוני: מאיר עיני שניהם.
דקדוקין שעדיין לא לירפוס נשתכחו
שאף הרב לריך עדיין לימוד ומלמדו
בימי חבלו של משה: וילכדה
הקב״ה: עושה שניהם]. עכשיו הוא
עתניאל. לקרית ספר, ומאיי] קרית
מתחיל לעשותס מדסיס לזה מכס ולזה
ספר הלכות: כועס על אשתו. מתוך
טיפם: כיוצא בדבר כו'. שהמנקם
יופיה: ותצנח. לסון לוומה, זועקת:
על מזונותיו ועל לרכיו שנזקקין לו מן
(י) [אלא תורה בלבד. שהתורה
השמים למלח שחלומיו: מו סתום.
נקראת מיס], ועתניאל לא היה עשיר
שכיפרו בעליה ושעיצרה שנתה ":
אלא מכס: מנוגב. מרב ויבם מכל
מפורש. ולד ותמורתו" ושמתו
טוב: גולות מים. המורה, כלומר הדס
בעליה שמפורם לנו דאינן בלבול:
שהתורה