לח.אמר להם הממונהפרק שלישייומא

וּמִשֶּׁלְּךָ  בְסֵירוּגִין׃ נִיקָּנוֹר נַעֲשוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו׃  ת״ר מַה נִּסִּים נַעֲשוּ לְדַלְתוֹתָיו אָמְרוּ כְשֶהָלַךְ  נִיקָנוֹר לְהָבִיא דְלָתוֹת מֵאֲלֶכְסַנְדְרִיָּא שֶל  מִצְרַיִם בַחֲזִירָתוֹ עָמַד עָלָיו נַחְשוֹל שֶבַיָּם  לְטַבְעוֹ נָטְלוּ אַחַת מֵהֶן וְְהִטִּילוּהָ לַיָּם וְַעֲדַיִין  לאֹ נָח הַיָּם מִזַּעְפוֹ בִקְשוּ לְהַטִּיל אֶת חֲבֶרְתָּהּ  עָמַד הוּא וּכְרָכָהּ אָמַר לָהֶם הַטִּילוּנִי עִמָהּ מִיָּד  נָח הַיָּם מִזַּעְפוֹ וְְהָיָה מִצְטַעֵר עַל חֲבֶרְתָּהּ כֵיוְָן  שֶהִגִּיעַ לִנְמֵלָהּ שֶל עַכוֹ הָיְתָה מְבַצְבֶצֶת  וְְיוֹצְאָה מִתַּחַת דוֹפְנֵי הַסְּפִינָה וְְיֵש אוֹמְרִים  בְרִיָּה שֶבַיָּם בְלָעַתָּהּ וְֶהֱקִיאַתָּהּ לַיַּבָשָה וְְעָלֶיהָ  אָמַר שְלמֹהֹ קוֹרוֹת בָתֵּינוּ אֲרָזִים רָהִיטֵנוּ  בְרוֹתִים אַל תִּיקְרִי בְרוֹתִים אֶלָּא בְרִית יָם  לְפִיכָךְ כָל הַשְּעָרִים שֶהָיוּ בַמִקְדָש נִשְתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶל זָהָב חוּץ מִשַּעֲרֵי נִיקָּנוֹר מִפְנֵי שֶנַּעֲשוּ בוֹ נִסִּים וְְיֵש  אוֹמְרִים מִפְנֵי שֶנְּחוּשְתָּן מוּצְהֶבֶת הָיְתָה ר׳ אֱלִיעֶזֶר בֶן יַעֲקבֹ אוֹמֵר נְחשֶת קְלוֹנִיתָא הָיְתָה וְְהָיְתָה מְאִירָה  כְשֶל זָהָב׃ מתני׳ וְְאֵלּוּ לִגְנַאי שֶל בֵית גַּרְמוּ לאֹ רָצוּ לְלַמֵד עַל מַעֲשֵה לֶחֶם הַפָנִים שֶל בֵית אַבְטִינָס לאֹ רָצוּ  לְלַמֵד עַל מַעֲשֵה הַקְּטוֹרֶת הוּגְרַס בֶן לֵוְִי הָיָה יוֹדֵעַ פֶרֶק בַשִּיר וְְלאֹ רָצָה לְלַמֵד בֶן קַמְצָר לאֹ רָצָה לְלַמֵד עַל  מַעֲשֵה הַכְתָב עַל הָרִאשוֹנִים נֶאֱמַר זֵכֶר צַדִיק לִבְרָכָה וְְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר וְְשֵם רְשָעִים יִרְקָב׃ גמ׳ ת״ר בֵית  גַּרְמוּ הָיוּ בְקִיאִין בְמַעֲשֵה לֶחֶם הַפָנִים וְְלאֹ רָצוּ לְלַמֵד שָלְחוּ חֲכָמִים וְְהֵבִיאוּ אוּמָנִין מֵאֲלֶכְסַנְדְרִיָּא שֶל מִצְרַיִם  וְְהָיוּ יוֹדְעִין לֶאֱפוֹת כְמוֹתָן וְְלאֹ הָיוּ יוֹדְעִין לִרְדוֹת כְמוֹתָן שֶהַלָּלוּ מַסִּיקִין מִבַחוּץ וְְאוֹפִין מִבַחוּץ וְְהַלָּלוּ מַסִּיקִין  מִבִפְנִים וְְאוֹפִין מִבִפְנִים הַלָּלוּ פִיתָּן מִתְעַפֶשֶת וְְהַלָּלוּ אֵין פִיתָּן מִתְעַפֶשֶת כְשֶשָּמְעוּ חֲכָמִים בַדָבָר אָמְרוּ כָל  מַה שֶּבָרָא הקב״ה לִכְבוֹדוֹ בְרָאוֹ שֶנֶּאֱמַר כלֹ הַנִּקְרָא בִשְמִי וְְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו וְְחָזְרוּ בֵית גַּרְמוּ לִמְקוֹמָן שָלְחוּ  לָהֶם חֲכָמִים וְְלאֹ בָאוּ כָפְלוּ לָהֶם שְכָרָן וּבָאוּ בְכָל יוֹם הָיוּ נוֹטְלִין שְנֵים עָשָר מָנֶה וְְהַיּוֹם עֶשְרִים וְְאַרְבָעָה  ר׳ יְהוּדָה אוֹמֵר בְכָל יוֹם עֶשְרִים וְְאַרְבָעָה וְְהַיּוֹם אַרְבָעִים וּשְמוֹנָה אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים מָה רְאִיתֶם שֶלּאֹ לְלַמֵד  אָמְרוּ לָהֶם יוֹדְעִין הָיוּ שֶל בֵית אַבָא שֶבַיִת זֶה עָתִיד לֵיחָרֵב שֶמָא יִלְמוֹד אָדָם שֶאֵינוֹ מְהוּגָּן וְְיֵלֵךְ וְְיַעֲבוֹד עֲבוֹדַת  כוֹכָבִים בְכָךְ וְְעַל דָבָר זֶה מַזְכִירִין אוֹתָן לִשְבָח מֵעוֹלָם לאֹ נִמְצֵאת פַת נְקִיָּה בְיַד בְנֵיהֶם. שֶלּאֹ יאֹמְרוּ מִמַעֲשֵה  לֶחֶם הַפָנִים זֶה נִיזּוֹנִין לְקַיֵּים מַה שֶּנֶּאֱמַר וְִהְיִיתֶם נְקִיִּים מה׳ וּמִיִּשְרָאֵל׃ שֶל בֵית אַבְטִינָס לאֹ רָצוּ לְלַמֵד עַל מַעֲשֵה  הַקְּטוֹרֶת׃ ת״ר בֵית אַבְטִינָס הָיוּ בְקִיאִין בְמַעֲשֵה הַקְּטוֹרֶת וְְלאֹ רָצוּ לְלַמֵד שָלְחוּ חֲכָמִים וְְהֵבִיאוּ אוּמָנִין  מֵאֲלֶכְסַנְדְרִיָּא שֶל מִצְרַיִם וְְהָיוּ יוֹדְעִין לְפַטֵּם כְמוֹתָם וְְלאֹ הָיוּ יוֹדְעִין לְהַעֲלוֹת עָשָן כְמוֹתָן שֶל הַלָּלוּ מְתַמֵר  וְְעוֹלֶה כְמַקֵּל שֶל הַלָּלוּ מַפְצִיעַ לְכָאן וּלְכָאן וּכְשֶשָּמְעוּ חֲכָמִים בַדָבָר אָמְרוּ כָל מַה שֶּבָרָא הקב״ה לִכְבוֹדוֹ  בְרָאוֹ שֶנֶּאֱמַר כלֹ פָעַל ה׳ לַמַעֲנֵהוּ וְְחָזְרוּ בֵית אַבְטִינָס לִמְקוֹמָן שָלְחוּ לָהֶם חֲכָמִים וְְלאֹ בָאוּ כָפְלוּ לָהֶם שְכָרָן  וּבָאוּ בְכָל יוֹם הָיוּ נוֹטְלִין שְנֵים עָשָר מָנֶה וְְהַיּוֹם עֶשְרִים וְְאַרְבָעָה ר׳ יְהוּדָה אוֹמֵר בְכָל יוֹם עֶשְרִים וְְאַרְבָעָה  וְְהַיּוֹם אַרְבָעִים וּשְמוֹנָה אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים מָה רְאִיתֶם שֶלּאֹ לְלַמֵד אָמְרוּ יוֹדְעִין הָיוּ שֶל בֵית אַבָא שֶבַיִת זֶה עָתִיד  לֵיחָרֵב אָמְרוּ שֶמָא יִלְמוֹד אָדָם שֶאֵינוֹ מְהוּגָּן וְְיֵלֵךְ וְְיַעֲבוֹד עֲבוֹדַת כוֹכָבִים בְכָךְ וְְעַל דָבָר זֶה מַזְכִירִין אוֹתָן לִשְבָח  מֵעוֹלָם לאֹ יָצָאת כַלָּה מְבוּשֶּמֶת מִבָתֵּיהֶן וּכְשֶנּוֹשְאִין אִשָּה מִמָקוֹם אַחֵר מַתְנִין עִמָהּ שֶלּאֹ תִּתְבַסֵּם שֶלּאֹ יאֹמְרוּ  מִמַעֲשֵה הַקְּטוֹרֶת מִתְבַסְּמִין לְקַיֵּים מַה שנא׳ וְִהְיִיתֶם נְקִיִּים מה׳ וּמִיִּשְרָאֵל תַּנְיָא אָמַר ר׳ יִשְמָעֵאל פַעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ  בַדֶרֶךְ וּמָצָאתִי אֶחָד מִבְנֵי בְנֵיהֶם אָמַרְתִּי לוֹ אֲבוֹתֶיך בִקְשוּ לְהַרְבוֹת כְבוֹדָן וְְרָצוּ לְמַעֵט כְבוֹד הַמָקוֹם עַכְשָיו כְבוֹד מָקוֹם  בִמְקוֹמוֹ וּמִיעֵט כְבוֹדָם אָמַר ר׳ עֲקִיבָא ( פעם אחת ) סָח לִי ר׳ יִשְמָעֵאל בֶן לוֹגָא פַעַם אַחַת יָצָאתִי אֲנִי  וְְאֶחָד מִבְנֵי בְנֵיהֶם לַשָּדֶה לְלַקֵּט עֲשָבִים וְְרָאִיתִי ( ששחק ובכה ) אָמַרְתִּי לוֹ מִפְנֵי מָה בָכִיתָ אָמַר לִי כְבוֹד אֲבוֹתַי  נִזְכַרְתִּי וּמִפְנֵי מָה שָחַקְתָּ אָמַר לִי שֶעָתִיד הקב״ה לְהַחֲזִירָהּ לָנוּ וּמִפְנֵי מָה נִזְכַרְתָּ אָמַר לִי מַעֲלֶה עָשָן כְנֶגְדִי הַרְאֵהוּ  לִי אָמַר לִי שְבוּעָה הִיא בְיָדֵינוּ שֶאֵין מַרְאִין אוֹתוֹ לְכָל אָדָם אֲמַר ר׳ יוֹחָנָן בֶן נוּרִי פַעַם אַחַת מָצָאתִי זָקֵן א׳ וּמְגִילַּת  סַמְמָנִין בְיָדוֹ אָמַרְתִּי לוֹ מֵאַיִן אַתָּה אָמַר לִי מִבֵית אַבְטִינָס אֲנִי וּמַה בְיָדְך אָמַר לִי מְגִילַּת סַמְמָנִין הַרְאֵהוּ לִי אָמַר לִי  כָל זְמַן שֶבֵית אַבָא הָיוּ קַיָּימִין לאֹ הָיוּ מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְכָל אָדָם וְְעַכְשָיו הֲרֵי הוּא לְך וְְהִזָּהֵר בָהּ וּכְשֶבָאתִי וְְסַחְתִּי  דְבָרַי לִפְנֵי ר״ע אָמַר לִי מֵעַתָּה אָסוּר לְסַפֵר בִגְנוּתָן שֶל אֵלּוּ מִכָאן אָמַר בֶן עַזַּאי בְשִמְך יִקְרָאוּך וּבִמְקוֹמְך יוְשִיבוּך  וּמִשֶּׁלְּךָ  בסירוגין. אם לא שכב אחריו " ראשי תיבות עד סוף המקרה, ואת כי מן אלכסנדריה, לפי שלא יודעים לכדות מן התנור שלא יהא נשבר  סטית ואחריו ראשי תיבות עד סוף המקרא, יתן ה' אותך ואחריו ראשי לפי שהוא עשוי כמין מינה פרולה (ג) כמין ספינה, היו ירחיס לדבקס ]  מינות עד סוף המקרא, ובאו המים וחמריו ראשי תיבות או (חס שכב והת  מבפנים לתנור ואופין אותו מנמון: כפלו להם שכרם. מתרומת  כי סטית): להביא דלתות. לשער המזרח של העזרה, ושל נחושת היו: סלסכה): ועל דבר זה מזכירים אותם לשבח. שמעולס כו׳: לפטם.  נחשול. סערה: והטילוה לים. להקל  לכתום הסמנין ולערבס יפה, כמו  לספינה: וכרכה. מנקה: לנמלה.  שנאמר (שמות ל) ממולח: להעלות  פורט״ו "], מקוס שהספינות נמשכות  עשן. שלא היו מכירין נעםב שהוא  שס לינסה: רהיטנו. לסון דלת, שהוא  מעלה את העשן זוקף ל ומתמר כמקל:  כן ונועל רך ופותח: אלא ברית ים.  מיעט כבודם. במוכנן ניתו: מעלה  כאילו כרתו ברית זו עם זו. וים  עשן. עםצ שהוא מעלה עשן  חומריס בריית יס: נשתנו. כשהעסירו:  ראיתי כנגדי: מגילת סמנין. שכמוצין  קלניתא. מזוקקת, וכן שס מין נחושת,  נה שמות סמני הקטורת: מכאן  והוא נחושת קלו": מתני' בן לוי.  אמר בן עזאי. ממעשה נית גרמו  כלומר מן הלויס: (ז) פרק. הכרעת  ונית הנטינס שנקטו מכמיס לדמותס  קול נעימה: על מעשה הכתב. קושר  ממקומס ולא יכלו: בשמך  ד׳ קולמוסין בד׳ חלבעותיו וכותב  יקראוך. (ד) לא ידאג אדם לומר פלוני  שס בן ארבע אותיות כאחד": גמ׳  יקפח פרנסתי, כי על כרחך נסס  לרדות. מן התנור: שהללו. שנאו  יקרחוך לנח ולסוב במקומך:  ומסלך  עומד או ראיתי לתקן הלשון וכדפרישית עיקר. ה״ר אלחנן: