לֶחֶם  עֵינוֹ בְכוֹסוֹ עֲרָיוֹת כוּלָּן דוֹמוֹת עָלָיו כְמִישוֹר  וְְחַד אָמַר כָל הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְכוֹסוֹ כָל הָעוֹלָם  כוּלּוֹ דוֹמֶה עָלָיו כְמִישוֹר דְאָגָה בְלֶב אִיש  יַשְחֶנָּה רַבִי אַמִי וְְרַבִי אַסִי חַד אָמַר יַשְחֶנָּה  מִדַעְתּוֹ וְְחַד אָמַר יְשִיחֶנָּה לַאֲחֵרִים וְְנָחָש  עָפָר לַחְמוֹ ר׳ אַמִי וְְרַבִי אַסִי חַד אָמַר אֲפִילּוּ  אוֹכֵל כָל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם טוֹעֵם בָהֶם טַעַם עָפָר  וְְחַד אָמַר אֲפִילּוּ אוֹכֵל כָל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם אֵין  דַעְתּוֹ מְיוּשֶּבֶת עָלָיו עַד שֶיּאֹכַל עָפָר תַּנְיָא  אָמַר רַבִי יוֹסֵי בוֹא וּרְאֵה שֶלאֹ כְמִדַת הקב״ה  מִדַת בָשָר וְָדָם מִדַת בָשָר וְָדָם מַקְנִיט אֶת  חֲבֵירוֹ יוֹרֵד עִמוֹ לְחַיָּיו אֲבָל הקב״ה אֵינוֹ כֵן  קִלֵּל אֶת הַנָּחָש עוֹלֶה לַגַּג מְזוֹנוֹתָיו עִמוֹ יוֹרֵד  לְמַטָּה מְזוֹנוֹתָיו עִמוֹ קִלֵּל אֶת כְנַעַן אוֹכֵל  מַה שֶּרַבוֹ אוֹכֵל וְְשוֹתֶה מַה שֶּרַבוֹ שוֹתֶה  קִלֵּל אֶת הָאִשָּה הַכלֹ רָצִין אַחֲרֶיהָ קִלֵּל אֶת  הָאֲדָמָה הַכלֹ נִיזּוֹנִין הֵימֶנָּה זָכַרְנוּ אֶת הַדָגָה  אֲשֶר נאֹכַל בְמִצְרַיִם חִנָּם רַב וּשְמוּאֵל חַד אָמַר דָגִים וְְחַד אָמַר עֲרָיוֹת מַאן  דְאָמַר דָגִים דִכְתִיב נאֹכַל וּמַאן דְאָמַר עֲרָיוֹת דִכְתִיב חִנָּם וּלְמַאן דְאָמַר עֲרָיוֹת הָא כְתִיב נאֹכַל לִישָּנָא מְעַלְּיָא  נָקַט דִכְתִיב אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְְאָמְרָה לאֹ פָעַלְתִּי אָוְֶן וּלְמַאן דַאֲמַר דָגִים מַאי חִנָּם דְהָוְוּ מַיְיתִין לְהוּ  מֵהֶפְקֵירָא דְאָמַר מָר כְשֶהָיוּ יִשְרָאֵל שוֹאֲבִין מַיִם הקב״ה מַזְמִין לָהֶם בְתוֹךְ הַמַיִם דָגִים קְטַנִּים בְכַדֵיהֶן  בִשְלָמָא לְמַאן דְאָמַר דָגִים אֲבָל עֲרָיוֹת לָא פְרִיצִי בְהוּ הַיְינוּ דְכָתַב גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָה [ גו׳ ] אֶלָּא למ״ד  עֲרָיוֹת מַאי מַעְיָן חָתוּם מֵהָנָךְ דַאֲסִירִין לָא פְרִיצִי בְהוּ בִשְלָמָא לְמַאן דְאָמַר עֲרָיוֹת הַיְינוּ דִכְתִיב וְַיִּשְמַע  משֶה אֶת הָעָם בוֹכֶה לְמִשְפְחוֹתָיו עַל עִסְקֵי מִשְפְחוֹתָיו שֶנֶּאֶסְרוּ לָהֶם לִשְכַב אֶצְלָם אֶלָּא לְמַאן דְאָמַר  דָגִים מַאי בוֹכֶה לְמִשְפְחוֹתָיו הָא וְְהָא הֲוְַאי אֵת הַקִּשּׁוּאִים וְְאֶת האבטיחים רַבִי אַמִי וְְרַבִי אַסִי חַד אָמַר  טַעַם כָל הַמִינִין טָעֲמוּ בַמָן טַעַם חֲמֵשֶת הַמִינִין הַלָּלוּ לאֹ טָעֲמוּ בוֹ וְְחַד אָמַר טַעַם כָל הַמִינִין טָעֲמוּ טַעְמָן  וּמַמָשָן וְְהַלָּלוּ טַעְמָן וְְלאֹ מַמָשָן ( והמן ) כְזֶרַע גַּד לָבָן ( וטעמו ) אָמַר ר׳ אַסִי עָגוֹל כְגִידָא וְְלָבָן כַמַרְגָּלִית  (תניא נמי הכי ) גַּד שֶדוֹמֶה לְזֶרַע פִשְתָּן בַגִּבְעוֹלִין אֲחֵרִים אוֹמְרִים גַּד שֶדוֹמֶה לְהַגָּדָה שֶמוֹשֶכֶת לִבוֹ  שֶל אָדָם כַמַיִם תַּנְיָא אִידָךְ גַּד שֶמַגִּיד לָהֶם לְיִשְרָאֵל אִי בֶן תִּשְעָה לָרִאשוֹן וְְאִי בֶן שִבְעָה לָאַחֲרוֹן לָבָן שֶמַלְבִין  עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶל יִשְרָאֵל תַּנְיָא ר׳ יוֹסֵי אוֹמֵר כְשֵם שֶהַנָּבִיא הָיָה מַגִּיד לָהֶם לְיִשְרָאֵל מַה שֶּבַחוֹרִין וּמַה שֶּבַסְּדָקִין  כָךְ הַמָן מַגִּיד לָהֶם לְיִשְרָאֵל מַה שֶּבַחוֹרִין וּמַה שֶּבַסְּדָקִין כֵיצַד שְנַיִם שֶבָאוּ לִפְנֵי משֶה לַדִין זֶה אוֹמֵר עַבְדִי  גָּנַבְתָּ וְְזֶה אוֹמֵר אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי אָמַר לָהֶם משֶה לַבוֹקֶר מִשְפָט לְמָחָר אִם נִמְצָא עוֹמְרוֹ בְבֵית רַבוֹ רִאשוֹן  בְיָדוּעַ שֶזֶּה גְּנָבוֹ אִם נִמְצָא עוֹמְרוֹ בְבֵית רַבוֹ שְנֵי בְיָדוּעַ שֶזֶּה מְכָרוֹ לוֹ וְְכֵן אִיש וְְאִשָּה שֶבָאוּ לִפְנֵי משֶה לַדִין זֶה  אוֹמֵר הִיא סָרְחָה עָלַי וְְהִיא אוֹמֶרֶת הוּא סָרַח עָלַי אָמַר לָהֶם משֶה לַבקֶֹר מִשְפָט לְמָחָר אִם נִמְצָא עוֹמְרָהּ בְבֵית  בַעְלָהּ בְיָדוּעַ שֶהִיא סָרְחָה עָלָיו נִמְצָא עוֹמְרָהּ בְבֵית אָבִיהָ בְיָדוּעַ שֶהוּא סָרַח עָלֶיהָ כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל  הַמַחֲנֶה לַיְלָה [ יָרַד הָמָן עָלָיו ] וּכְתִיב וְְיָצָא הָעָם וְְלָקְטוּ וּכְתִיב שָטוּ הָעָם וְְלָקְטוּ הָא כֵיצַד צַדִיקִים יָרַד עַל פֶתַח  בָתֵּיהֶם בֵינוֹנִים יָצְאוּ וְְלָקְטוּ רְשָעִים שָטוּ וְְלָקְטוּ כְתִיב לֶחֶם וּכְתִיב עוּגוֹת וּכְתִיב וְְטָחֲנוּ הָא כֵיצַד צַדִיקִים לֶחֶם בֵינוֹנִים  עוּגוֹת רְשָעִים טָחֲנוּ בָרֵיחַיִם אוֹ דָכוּ בַמְדוֹכָה א״ר יְהוּדָה אֲמַר רַב וְְאִיתֵּימָא ר׳ חָמָא בר׳ חֲנִינָא מְלַמֵד שֶיָּרַד לָהֶם  לְיִשְרָאֵל עִם הַמָן תַּכְשִיטֵי נָשִים דָבָר שֶנִּידוֹךְ בַמְדוֹכָה וּבִשְּלוּ בַפָרוּר א״ר חָמָא מְלַמֵד שֶיָּרַד לָהֶם לְיִשְרָאֵל עִם  הַמָן צִיקֵי קְדֵירָה וְְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַבקֶֹר בַבקֶֹר מַאי בַבקֶֹר בַבקֶֹר א״ר שְמוּאֵל בַר נַחֲמָנִי א״ר יוֹנָתָן  מִדָבָר שֶיָּרַד לָהֶם בַבקֶֹר בַבקֶֹר מְלַמֵד שֶיָּרְדוּ לָהֶם לְיִשְרָאֵל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת עִם הַמָן וְהַנְּשִׂיאִים הֵבִיאוּ  אֵת אַבְנֵי הַשּהַֹם תָּנָא נְשִיאִים מַמָש וְְכֵן הוּא אוֹמֵר נְשִיאִים וְְרוּחַ וְְגֶשֶם אָיִן וְְהָיָה טַעְמוֹ כְטַעַם לְשַד הַשָּמֶן א״ר  אַבָהוּ מַה שַּד זֶה תִּינוֹק טוֹעֵם בָהּ כַמָה טְעָמִים אַף הַמָן כָל זְמַן שֶיִּשְרָאֵל אוֹכְלִין אוֹתוֹ מוֹצְאִין בוֹ כַמָה טְעָמִים  א״ד לְשַד מַמָש מַה שַּד זֶה מִתְהַפֵךְ לְכַמָה גְּוְָוְנִין אַף הַמָן מִתְהַפֵךְ לְכַמָה טְעָמִים וְַיּאֹמֶר משֶה בְתֵת ה׳ לָכֶם בָעֶרֶב  בָשָר לֶאֱכוֹל וְְלֶחֶם בַבקֶֹר לְשָבוּעַ תָּנָא מִשְּמֵיהּ דר׳ יְהוֹשֻעַ בֶן קָרְחָה בָשָר שֶשָּאֲלוּ שֶלּאֹ כְהוֹגֶן נִיתַּן לָהֶם שֶלּאֹ כַהוֹגֶן  עינו בכוסו. אוהב שכרות: כל העולם דומה עליו כמישור. ממון שגם הוא עגול: שמלבין עונותיהן. מתוך שהיו דואגים שמח לח  אחרים דומה לו היתר: ישיחנה לאחרים. שמח ישיאוהו עלה: ירד מן למחר היו משעבדים לכס למקוס: (ז) אם בן תשעה וכו׳. לפי  (1) דאגה. פחד שדואג על ספסל סוס דבר פן יבולסו: יורד עמו שנאמר (שמות טז) וימודו בעומר "] בין שליקט הרבה בין שליקטו מעטו  לחייו. בכל דבר שהוא יכול להקניטו ולהפסידו הוא יוכל: עריות. מולה עומר לגולגולת, ואם נמלח יתר בבית הראשון בידוע סבן  דנאסרו להס במדבר, ולגה לסון  תשעה לראשון הוא, וחס בבית  משמים כמו וידגו לרוב (בראשית מח):  האחרון בידוע שבן האחרון הוא:  ומחתה פיה, מקנחת פיה של מטה,  הוא סרח עלי. ומונעתו כמונתה:  כמו כאשר יממה הללחת (מלכים ב  ירד המן עליו. חלמה בתוך המחנה  כא) כמי שמקנה את הקערה: דאמר  יורד", וכתב וילה העם ולקטו יציאה  מר. במסכת סוטה בפרק קמא (דף  מחוץ למחנה משמע, וכתיב סטו  יח:): לא פרצי בהו. לא היו פרוליס  משמע למקום רחוק כמו מסוט בחרן  בעריות נמלריס: הנך דאסירין.  (איוב ח): לחם. משמע חפוי: עוגות.  אותן שהיו נחסרות לבני נח, כגון  משמע קודס חפייס: תכשיטי נשים.  הנך דאמרינן בסנהדרין (דף מז:)  נשמיס שהן דוכות במלוכה  ערוה שב״ד של ישראל ממימין עליה  ומתקסטות בהן להיות רימן ערב  בן נח מוזסכ עליה, והן נכו על  לבעליסן: ציקי קדירה. מצלין  הנוספות: הללו לא טעמו. שהן  למנטיל ערב ומבוסס: שירדו להן  קטין לעוברות ומיניקות, כדאמרינן  אבנים טובות. הניחו נדבה ממה  בספרי" משל חומר לאשה לח מאכלי  שמולאין בבקר בנקר כשיולחין  כלל מפני התינוק: והוא כזרע גד  ללקוט את המן שנאמר) וילקטו אותו  לבן אמר רבי אסי. זרע הגד חינו  בנקר בנקל: נשיאים ממש. ענניס  לבן אבל עגול הוא, והכי קחמר  סיות]: שד זה תינוק מוצא בו כל  קרה והוא עגול כזרע גד ולכן  מיני טעמים. שהחס אוכלת:  כמרגלית: כגידא. גרעין של  למס  חליינדרי "]: שדומה לזרע פשתן.