בִצְבוּ
אָמַר ר׳ יוֹחָנָן גְּדוֹלָה תְּשוּבָה שֶדוֹחָה אֶת
לאֹ תַעֲשֶה שֶבַתּוֹרָה שֶנֶּאֱמַר לֵאמרֹ הֵן יְשַלַּח
אִיש אֶת אִשְתּוֹ וְְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְְהָיְתָה לְאִיש
אַחֵר הֲיָשוּב אֵלֶיהָ עוֹד הֲלאֹ חָנוֹף תֶּחֱנַף
הָאָרֶץ הַהִיא וְְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִים וְְשוֹב
אֵלַי נְאֻם ה׳ א״ר יוֹנָתָן גְּדוֹלָה תְּשוּבָה
(שמקרבת ) אֶת הַגְּאוּלָה שֶנֶּאֱמַר וּבָא
לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָבֵי פֶשַע בְיַעֲקבֹ מַה טַּעַם וּבָא
לְצִיּוֹן גּוֹאֵל מִשּוּם דְשָבֵי פֶשַע בְיַעֲקבֹ אָמַר
רֵיש לָקִיש גְּדוֹלָה תְּשוּבָה שֶזְּדוֹנוֹת נַעֲשוֹת
לוֹ כִשְגָגוֹת שֶנֶּאֱמַר שוּבָה יִשְרָאֵל עַד ה׳
אֱלהֶֹיך כִי כָשַלְתָּ בַעֲוְנֶֹך הָא עָוְןֹ מֵזִיד הוּא
וְְקָא קָרֵי לֵיהּ מִכְשוֹל אִינִי וְְהָאָמַר רֵיש לָקִיש
גְּדוֹלָה תְּשוּבָה שֶזְּדוֹנוֹת נַעֲשוֹת לוֹ כִזְכֻיּוֹת
שֶנֶּאֱמַר וּבְשוּב רָשָע מֵרִשְעָתוֹ וְְעָשָה מִשְפָט
וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם ( חיה ) יִחְיֶה לָא קַשְיָא כָאן
מֵאַהֲבָה כָאן מִיִּרְאָה אָמַר ר׳ שְמוּאֵל בַר
נַחְמָנִי אָמַר ר׳ יוֹנָתָן גְּדוֹלָה תְּשוּבָה שֶמַאֲרֶכֶת
שְנוֹתָיו שֶל אָדָם שֶנֶּאֱמַר וּבְשוּב רָשָע
מֵרִשְעָתוֹ ( חיו ) יִחְיֶה אֲמַר ר׳ יִצְחָק אָמְרִי
בְמַעְרְבָא מִשְּמֵיהּ דְרַבָה בַר מָרִי באֹ וּרְאֵה
שֶלאֹ כְמִדַת הַקָּדוֹש בָרוּךְ הוּא מִדַת בָשָר וְָדָם מִדַת בָשָר וְָדָם מַקְנִיט אֶת חֲבֵירוֹ בִדְבָרִים סָפֵק מִתְפַיֵּיס
הֵימֶנּוּ סָפֵק אֵין מִתְפַיֵּיס הֵימֶנּוּ וא״ת מִתְפַיֵּיס הֵימֶנּוּ סָפֵק מִתְפַיֵּיס בִדְבָרִים סָפֵק אֵין מִתְפַיֵּיס בִדְבָרִים אֲבָל
הקב״ה אָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה בַסֵּתֶר מִתְפַיֵּיס מִמֶנּוּ בִדְבָרִים שֶנֶּאֱמַר קְחוּ עִמָכֶם דְבָרִים וְְשוּבוּ אֶל ה׳ וְְלאֹ
עוֹד אֶלָּא שֶמַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה שֶנֶּאֱמַר וְְקַח טוֹב וְְלאֹ עוֹד אֶלָּא שֶמַעֲלֶה עָלָיו הַכָתוּב כְאִילּוּ הִקְרִיב פָרִים שֶנֶּאֱמַר
וּנְשַלְּמָה פָרִים שְפָתֵינוּ שֶמָא תּאֹמַר פָרֵי חוֹבָה ת״ל אֶרְפָא מְשוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה תַּנְיָא הָיָה ר״מ אוֹמֵר גְּדוֹלָה
תְּשוּבָה שֶבִשְבִיל יָחִיד שֶעָשָה תְּשוּבָה מוֹחֲלִין לְכָל הָעוֹלָם כוּלּוֹ שנא׳ אֶרְפָא מְשוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה כִי שָב
אַפִי מִמֶנּוּ מֵהֶם לאֹ נֶאֱמַר אֶלָּא מִמֶנּוּ הֵיכִי דָמֵי בַעַל תְּשוּבָה אָמַר רַב יְהוּדָה כְגוֹן שֶבָאת לְיָדוֹ דְבַר עֲבֵירָה פַעַם
רִאשוֹנָה וּשְנִיָּה וְְנִיצַּל הֵימֶנָּה מַחֲוְִי רַב יְהוּדָה בְאוֹתָהּ אִשָה בְאוֹתוֹ פֶרֶק בְאוֹתוֹ מְקוֹם א״ר יְהוּדָה רַב רָמֵי
כְתִיב אַשְרֵי נְשוּי פֶשַע כְסוּי חֲטָאָה וּכְתִיב מְכַסֶּה פְשָעָיו לאֹ יַצְלִיחַ לָא קַשְיָא הָא בְחֵטְא מְפוּרְסָם
הָא בְחֵטְא שֶאֵינוֹ מְפוּרְסָם רַב זוּטְרָא בַר טוֹבִיָּה אָמַר רַב נַחְמָן כָאן בַעֲבֵירוֹת שֶבֵין אָדָם לַחֲבֵירוֹ כָאן
בַעֲבֵירוֹת שֶבֵין אָדָם לַמָקוֹם תַּנְיָא ר׳ יוֹסֵי בַר יְהוּדָה אוֹמֵר אָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה פַעַם רִאשוֹנָה מוֹחֲלִין לוֹ
שְנִיָּה מוֹחֲלִין לוֹ שְלִישִית מוֹחֲלִין לוֹ רְבִיעִית אֵין מוֹחֲלִין לוֹ שֶנֶּאֱמַר כהֹ אָמַר ה׳ עַל שְלשָה פִשְעֵי יִשְרָאֵל וְְעַל
אַרְבָעָה לאֹ אֲשִיבֶנּוּ ( ונאמר ) הֶן כָל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַעֲמַיִם שָלש עִם גָּבֶר מַאי וְְאוֹמֵר וְְכִי תֵּימָא הָנֵי מִילֵּי
בְצִיבוּר אֲבָל בְיָחִיד לָא ת״ש הֶן כָל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַעֲמַיִם שָלש עִם גָּבֶר ( מכאן ואילך אין מוחלין לו שנאמר
עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ ) ת״ר עֲבֵירוֹת שֶהִתְוְַדָה עֲלֵיהֶן יוה״כ זֶה לאֹ יִתְוְַדֶה עֲלֵיהֶן יוֹם
הַכִפוּרִים אַחֵר וְְאִם שָנָה בָהֶן צָרִיךְ לְהִתְוְַדוֹת יוה״כ אַחֵר וְְאִם לאֹ שָנָה בָהֶן וְְחָזַר וְְהִתְוְַדָה עֲלֵיהֶן עָלָיו הַכָתוּב
אוֹמֵר כְכֶלֶב שָב עַל קִיאוֹ כְסִיל שוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ רַבִי אֱלִיעֶזֶר בֶן יַעֲקבֹ אוֹמֵר כ״ש שֶהוּא מְשוּבָח שֶנֶּאֱמַר כִי
פְשָעַי אֲנִי אֵדַע וְְחַטָּאתִי נֶגְדִי תָּמִיד אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים כְכֶלֶב שָב עַל קִיאוֹ וְגוֹ׳ כִדְרַב הוּנָא דְאָמַר רַב הוּנָא
כֵיוְָן שֶעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְְשָנָה בָהּ הוּתְּרָה לוֹ הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַעֲתָךְ אֶלָּא אֵימָא נַעֲשֵית לוֹ כְהֶיתֵּר
וְְצָרִיךְ לִפְרוֹט אֶת הַחֵטְא שֶנֶּאֱמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְּדוֹלָה וְַיַּעֲשוּ לָהֶם אֱלהֵֹי זָהָב דִבְרֵי ר׳
יְהוּדָה בֶן בָבָא רַבִי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַשְרֵי נְשוּי פֶשַע כְסוּי חֲטָאָה אֶלָּא מַהוּ שֶאָמַר משֶה וְַיַּעֲשוּ לָהֶם
אֱלהֵֹי זָהָב כדר׳ יַנַּאי דַאֲמַר ר׳ יַנַּאי אָמַר משֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹש בָרוּךְ הוּא רבש״ע כֶסֶף וְְזָהָב שֶהִרְבֵיתָ
לָהֶם לְיִשְרָאֵל עַד שֶאָמְרוּ דַי גָּרַם לָהֶם שֶיַּעֲשוּ אֱלהֵֹי זָהָב שְנֵי פַרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְרָאֵל משֶה
וְְדָוְִד משֶה אָמַר יִכָתֵב סוּרְחָנִי שֶנֶּאֱמַר יַעַן לאֹ הֶאֱמַנְתֶּם בִי לְהַקְדִישֵנִי דָוְִד אָמַר אַל יִכָתֵב סוּרְחָנִי
שֶנֶּאֱמַר אַשְרֵי נְשוּי פֶשַע כְסוּי חֲטָאָה מָשָל דְמשֶה וְְדָוְִד לְמָה הַדָבָר דוֹמֶה לִשְתֵּי נָשִים שֶלָּקוּ בְבֵית דִין
אַחַת קִלְקְלָה וְְאַחַת אָכְלָה פַגֵּי שְבִיעִית אָמְרָה לָהֶן אוֹתָהּ שֶאָכְלָה פַגֵּי שְבִיעִית בְבַקָּשָה מִכֶם הוֹדִיעוּ עַל
מַה הִיא לוֹקָה שֶלּאֹ יאֹמְרוּ עַל מַה שֶּזּוֹ לוֹקָה זוֹ לוֹקָה הֵבִיאוּ פַגֵּי שְבִיעִית וְְתָלוּ בְצַוָּארָהּ וְְהָיוּ מַכְרִיזִין
לְפָנֶיהָ וְְאוֹמְרִין עַל עִסְקֵי שְבִיעִית הִיא לוֹקָה מְפַרְסְמִין אֶת הַחֲנֵפִין מִפְנֵי חִילּוּל הַשֵּם שֶנֶּאֱמַר וּבְשוּב
צַדִיק מִצִּדְקוֹ וְְעָשָה עָוְֶל וְְנָתַתִּי מִכְשוֹל לְפָנָיו תְּשוּבַת הַמוּחְלָטִין מְעַכֶבֶת הַפוּרְעָנוּת ואע״פ שֶנֶּחְתַּם עָלָיו
גְּזַר דִין שֶל פוּרְעָנוּת שַלְוְַת רְשָעִים סוֹפָהּ תַּקָּלָה וְְהָרָשוּת מְקַבֶרֶת אֶת בְעָלֶיהָ עָרוֹם נִכְנַס לָהּ וְְעָרוֹם יֵצֵא מִמֶנָּה
וּלְוְַאי שֶתְּהֵא יְצִיאָה כְבִיאָה רַב כִי הֲוְָה נָפֵיק לְמֵידַן דִינָא אֲמַר הָכִי בִצְבוּ נַפְשֵיהּ לִקְטָלָא נָפֵיק וּצְבוּ בֵיתֵיהּ
לֵית הוּא עָבֵיד וְְרֵיקָן לְבֵיתֵיהּ אָזֵיל וּלְוְַאי שֶתְּהֵא בִיאָה כִיצִיאָה רָבָא כִי הֲוְָה נָפֵיק לְדִינָא אֲמַר הָכִי
בצבו
לא תעשה שבתורה, לא יוכל בעלה הראשון ) וגו׳: כי כשלת בעונך. זוכות, מה יעשה שלא יחטא: הכי גרם בספרי, משה אמר יכתב
עוכך יחשב כמכשול שהיא שגגה: עליהם (חיו) [הוא] יחיה. על כל מה סורחני שנאמר יען לא האמנתם בי. בכל מקום שנכתב מיתתו מס
שעשה ואף על העבירות: מתפיים הימנו. מקבל הימנו פיוסיס: נכתב סרמונו, אלמח ניחא ליה למכתביה זמנין טובה: לשתי נשים.
ונשלמה פרים שפתינו. מ] במקוס פריס: נדבה. מקובלת ברצון יותר
שלוקות: אחת קלקלה. זכתה, והמרו נה למלקות, כך דור המדבר מתו
ממונה: ארפא משובתם. (ט) מן היחיד:
במדבר שהאמינו למרגלים, (משה) מת
שבא דבר עבירה לידו. (2) שנכשל
במדבר על שמעו נא המורים, אמר
נה כבר: באותה אשה, באותו מקום.
יכתב סורמני שלא יאמרו אף אני
שעבר שס (כ) העבירה, וחותו פרק,
קלקלתי כמומס: פגי שביעית. מחכים
מתוך שדומה מכל וכל לזמן שנכשל בו
שלה בישלו כל לרכן, ורממנה אמר
כבר, ילכו מתגבר עליו ואומר לו כמה
והיתה שנת הארן לכם לאכלה (ויקרא
פלונית ואותו מקום וחותו פרק הוא,
כה) לחכלה ולא להפסדי): מפרסמין
קוס עשה מה שעשית כבר: כסוי
את החנפין. שהן רשעים ומראין
חטאה. שלח נתגלה עונו: בחטא
עלמן כלדיקים, חס ים מכיר במעשיו
מפורסם. טוב לו שיודה וימניים ולא
מלוס לפרסמו מפני חילול השם, שבני
יכפור נו: בחטא שאינו מפורסם.
אדס למידין ממעשיו שסבורין עליו
לא יגלה מטחו, וכבוד המס הוא, שכל
שהוא צדיק, ועוד כשנה עליו פורענות
מה שאדם מוטה בפרהסיה מיעוט
בני אדם חומרים מה הועיל לו
כבוד שמיס הוא: עבירות שבין אדם
זכותו: שנאמר ובשוב צדיק מצדקו.
לחבירו. יגלה לרבים, שיבקשו ממנו
סיפיה דקרח ונתתי מכשול לפניו, אני
שיממול לו: וחטאתי נגדי תמיד.
ממליח לידו מטח גלוי לכל שיכשל נו
איני סבור שכפרת לי, והרי הוא תמיד
וידעו את מעשיו: המוחלטין. רשעיס
כאילו הוא נגדי עומד: וצריך לפרט
גמוכין: שלות רשעים סופה תקלה.
את החטא. כשהוא מתודה חומר
מתוך שלומס הס יושבין ומסרהכין
מטח פלוני חטאתי: כדר׳ ינאי.
בעבירות: והרשות. הרבנות:
לא הזכיר העון חלה למעטו ולומר
מקברת בעליה. שנאמר (שמות א)
אתה גרמת להם, משלי לאדם שהיה
וימת יוסף תחילה ואח״כ כל המיול):
לו בן נאה ומאכילו ומשקהו ותולה לו
ולואי שתהא יציאה. ממנה בלא מטה
כים של דינרין בלוחכו והושיבו נפתח
כביחס: נפיק לדינא. להיות דן דין:
3לבו