פז.בא לו כהן גדולפרק שביעייומא

אֲתָא  בִצְבוּ נַפְשֵיהּ לִקְטָלָא נָפֵיק וּצְבוּ בֵיתֵיהּ לֵית  הוּא עָבֵיד וְְרֵיקָן לְבֵיתֵיהּ אָזֵיל וּלְוְַאי שֶתְּהֵא  בִיאָה כִיצִיאָה וְְכִי הָוְֵי חֲזֵי אַמְבוּהָא אַבַתְרֵיהּ  אֲמַר אִם יַעֲלֶה לַשָּמַיִם שִיאוֹ וְְראֹשוֹ לָעָב  יַגִּיעַ כְגֶלְלוֹ לָנֶצַח יאֹבֵד רוֹאָיו יאֹמְרוּ אַיּוֹ רַב  זוּטְרָא כִי הָוְוּ מְכַתְּפִי לֵיהּ בְשַבְתָא דְרִיגְלָא  הֲוְָה אָמַר כִי לאֹ לְעוֹלָם חסֶֹן וְְאִם נֵזֶר לְדוֹר  וְָדוֹר שְאֵת פְנֵי רָשָע לאֹ טוֹב לאֹ טוֹב לָהֶם  לָרְשָעִים שֶנּוֹשְאִין לָהֶם פָנִים בָעוֹלָם הַזֶּה לאֹ  טוֹב לוֹ לְאַחְאָב שֶנָּשְאוּ לוֹ פָנִים בעוה״ז  שֶנֶּאֱמַר יַעַן כִי נִכְנַע ( אחאב מלפני ) לאֹ אָבִיא  הָרָעָה בְיָמָיו לְהַטּוֹת צַדִיק בַמִשְפָט טוֹב לָהֶם  לַצַּדִיקִים שֶאֵין נוֹשְאִין לָהֶם פָנִים בעוה״ז טוֹב  לוֹ לְמשֶה שֶלּאֹ נָשְאוּ לוֹ פָנִים בעוה״ז שֶנֶּאֱמַר  יַעַן לאֹ הֶאֱמַנְתֶּם בִי לְהַקְדִישֵנִי הָא אִילּוּ  הֶאֱמַנְתֶּם בִי עֲדַיִין לאֹ הִגִּיעַ זְמַנָּם לִיפָטֵר מִן  הָעוֹלָם אַשְרֵיהֶם לַצַּדִיקִים לאֹ דַיָּין שֶהֵן זוֹכִין  אֶלָּא שֶמְזַכִין לִבְנֵיהֶם וְְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף  כָל הַדוֹרוֹת שֶכַמָה בָנִים הָיוּ לוֹ לְאַהֲרןֹ  שֶרְאוּיִין לִישָּרֵף כְנָדָב וְַאֲבִיהוּא שֶנֶּאֱמַר  הַנּוֹתָרִים אֶלָּא שֶעָמַד לָהֶם זְכוּת אֲבִיהֶם אוֹי  לָהֶם לָרְשָעִים לאֹ דַיָּין שֶמְחַיְּיבִין עַצְמָן אֶלָּא  שֶמְחַיְּיבִין לִבְנֵיהֶם וְְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָל  הַדוֹרוֹת הַרְבֵה בָנִים הָיוּ לוֹ לִכְנַעַן שֶרְאוּיִין  לִיסָמֵךְ כְטָבִי עַבְדוֹ שֶל רַבָן גַּמְלִיאֵל אֶלָּא  שֶחוֹבַת אֲבִיהֶם גָּרְמָה לָהֶן כָל הַמְזַכֶה אֶת  הָרַבִים אֵין חֵטְא בָא עַל יָדוֹ וְְכָל הַמַחֲטִיא אֶת הָרַבִים כִמְעַט אֵין מַסְפִיקִין בְיָדוֹ  לַעֲשוֹת תְּשוּבָה כָל הַמְזַכֶה אֶת הָרַבִים אֵין חֵטְא בָא עַל יָדוֹ מ״ט כְדֵי שֶלּאֹ יְהֵא הוּא בְגֵיהִנָּם וְְתַלְמִידָיו בְגַן עֵדֶן  שֶנֶּאֱמַר כִי לאֹ תַעֲזוֹב נַפְשִי לִשְאוֹל לאֹ תִתֵּן חֲסִידְך לִרְאוֹת שָחַת וְְכָל הַמַחֲטִיא אֶת הָרַבִים אֵין מַסְפִיקִין  בְיָדוֹ לַעֲשוֹת תְּשוּבָה שֶלּאֹ יְהֵא הוּא בְגַן עֵדֶן וְְתַלְמִידָיו בְגֵיהִנָּם שֶנֶּאֱמַר אָדָם עָשׁוּק בְדַם נָפֶש עַד  בוֹר יָנוּס אַל יִתְמְכוּ בוֹ׃ הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְְאָשוּב אֶחֱטָא וְְאָשוּב׃ לָמָה לִי לְמֵימַר אֶחֱטָא וְְאָשוּב אֶחֱטָא וְְאָשוּב  תְּרֵי זִימְנֵי כִדְרַב הוּנָא אָמַר רַב דַאֲמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב כֵיוְָן שֶעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְְשָנָה בָהּ הוּתְּרָה לוֹ הוּתְּרָה  לוֹ סָלְקָא דַעֲתָךְ אֶלָּא נַעֲשֵית לוֹ כְהֶיתֵּר׃ אֶחֱטָא וְְיוֹם הַכִפוּרִים מְכַפֵר אֵין יוֹם הַכִפוּרִים מְכַפֵר׃ לֵימָא מתני׳  דְלאֹ כְרַבִי דְתַנְיָא רַבִי אוֹמֵר עַל כָל עֲבֵירוֹת שֶבַתּוֹרָה בֵין עָשָה תְּשוּבָה בֵין לאֹ עָשָה תְּשוּבָה יוה״כ מְכַפֵר  אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִי אַגַּב שָאנֵי׃ עֲבֵירוֹת שֶבֵין אָדָם לְמָקוֹם וכו׳׃ רָמֵי לֵיהּ רַב יוֹסֵף בַר חָבוּ לְרַבִי אַבָהוּ  עֲבֵירוֹת שֶבֵין אָדָם לַחֲבֵירוֹ אֵין יוה״כ מְכַפֵר וְְהָא כְתִיב אִם יֶחֱטָא אִיש לְאִיש וּפִלְלוֹ אֱלהִֹים מַאן אֱלהִֹים דַיָּינָא  אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא וְְאִם לה׳ יֶחֱטָא אִיש מִי יִתְפַלֶּל לוֹ הָכִי קָאָמַר אִם יֶחֱטָא אִיש לְאִיש וּפִלְלוֹ אֱלהִֹים יִמְחוֹל  לוֹ וְְאִם לה׳ יֶחֱטָא אִיש מִי יִתְפַלֶּל בַעֲדוֹ תְּשוּבָה וּמַעֲשִים טוֹבִים אָמַר ר׳ יִצְחָק כָל הַמַקְנִיט אֶת חֲבֵירוֹ אֲפִילּוּ  בִדְבָרִים צָרִיךְ לְפַיְּיסוֹ שֶנֶּאֱמַר בְנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶך תָּקַעְתָּ לַזָּר כַפֶיך נוֹקַשְתָּ בְאִמְרֵי פִיך עֲשֵה זאֹת אֵפוֹא בְנִי  וְְהִנָּצֵל כִי בָאתָ בְכַף רֵעֶך לֵךְ הִתְרַפֵס וּרְהַב רֵעֶיך אִם מָמוֹן יֵש בְיָדְך הַתֵּר לוֹ פִסַת יָד וְְאִם לַאו הַרְבֵה עָלָיו  רֵיעִים ( ואמר ) רַב חִסְדָא וְְצָרִיךְ לְפַיְּיסוֹ בְשָלש שוּרוֹת שֶל שְלשָה בְנֵי אָדָם שֶנֶּאֱמַר יָשוֹר עַל אֲנָשִים וְַיּאֹמֶר  חָטָאתִי וְְיָשָר הֶעֶוְֵיתִי וְְלאֹ שָוְָה לִי ( ואמר ) ר׳ יוֹסֵי בַר חֲנִינָא כָל הַמְבַקֵּש מָטוּ מֵחֲבֵירוֹ אַל יְבַקֵּש מִמֶנּוּ יוֹתֵר  מִשָּלש פְעָמִים שֶנֶּאֱמַר אָנָא שָא נָא וְְעַתָּה שָא נָא וְְאִם מֵת מֵבִיא עֲשָרָה בְנֵי אָדָם וּמַעֲמִידָן עַל קִבְרוֹ וְְאוֹמֵר  חָטָאתִי לה׳ אֱלהֵֹי יִשְרָאֵל וְְלִפְלוֹנִי שֶחָבַלְתִּי בוֹ ר׳ יִרְמְיָה הֲוְָה לֵיהּ מִילְּתָא לר׳ אַבָא בַהֲדֵיהּ אֲזַל אֵיתִיב אַדַשָּא  דר׳ אַבָא בַהֲדֵי דְשַדְיָא אַמְתֵיהּ מַיָּא מְטָא זַרְזִיפֵי דְמַיָּא אַרֵישָא אָמַר עֲשָאוּנִי כָאַשְפָה קְרָא אַנַּפְשֵיהּ מֵאַשְׁפּוֹת  יָרִים אֶבְיוֹן שָמַע ר׳ אַבָא וְְנָפֵיק לְאַפֵיהּ אֲמַר לֵיהּ הָשְתָּא צְרִיכְנָא לְמֵיפַק אַדַעֲתָךְ דִכְתִיב לֵךְ הִתְרַפֵס  וּרְהַב רֵעֶיך ר׳ זֵירָא כִי הֲוְָה לֵיהּ מִילְּתָא בַהֲדֵי אִינִיש הֲוְָה חָלֵיף וְְתָנֵי לְקַמֵיהּ וּמַמְצִיא לֵיהּ כִי הֵיכִי דְנֵיתֵי וְְנֵיפוֹק  לֵיהּ מִדַעֲתֵיהּ רַב הֲוְָה לֵיהּ מִילְּתָא בַהֲדֵי הַהוּא טַבָחָא לָא אֲתָא לְקַמֵיהּ בְמַעֲלֵי יוֹמָא דְכִפוּרֵי אֲמַר אִיהוּ אֵיזִיל אֲנָא  ׳ לְפַיּוֹסֵי לֵיהּ פָגַע בֵיהּ רַב הוּנָא אֲמַר לֵיהּ לְהֵיכָא קָא אָזֵיל מָר אֲמַר לֵיהּ לְפַיּוֹסֵי לִפְלַנְיָא אֲמַר אָזֵיל אַבָא לְמִיקְטַל  נַפְשָא אֲזַל וְְקָם עִילָּוְֵיהּ הֲוְָה יָתֵיב וְְקָא פָלֵי רֵישָא דְלֵי עֵינֵיהּ וְְחַזְיֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אַבָא אַתְּ זִיל לֵית לִי מִילְּתָא בַהֲדָךְ  בַהֲדֵי דְקָא פָלֵי רֵישָא אִישְתְּמִיט גַּרְמָא וּמַחְיֵיהּ בְקוֹעֵיהּ וּקְטַלֵיהּ רַב הֲוְָה פָסֵיק סִידְרָא קַמֵיהּ דְרַבִי עָיֵיל  בצבו נפשיה. ברלון עלמו: לקטלא אזיל. לישה עונש מטה, שמה דפילול דקרא לשון פיוס הוא, והכי קלמר חם יחטה חים לחים ופללו  ישגה בדין, ועל עצמו אמר כן: וצבו ביתיה לית הוא עביד. בכל לחבירו וכילהו החלהיס ימחול לו: ואם לה׳ יחטא איש מי יתפלל  זה לא יעשה לורכי ביתו ולא ישתכר כלוס בדבר: ולואי שתהא בעדו. הס אינו שב מעבירות מצידו, כך היה עלי הכהן מוכיח  ביאה. שישוב ויכנס לביתו בלה מטח כיליאה: אמבוהא. גדודי את בניו שישובו מרעתס: בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך.  בני אדם הולכין אחריו לכבודו: אם  בשביל זכ לערבו בממון, או חס  יעלה לשמים שיאו וגו׳. סופו כגללו  נוקמת באמרי פיך שהקנטתו בדברים,  לכלח יחבד. וכל זה אמר שלא מזומ  עשה זאת והכלל, כי נחת בכף רעך על  דעתו: מכתפי ליה. זקן היה, ונושאין  עסקי ממון: לך התרפס , יד ופרע לו,  אותו בחלנקי בכתפיהם בבית המדרש,  ועל מוקם אמרי פיך חס הקנטתו  שלא להטריח את הליבור לקוס מפניו:  רהב רעיך, הרבה רעים לנקם הימנו  שנאמר הנותרים. הלמה אף הן היו  מחילה. רעיך בתרא דקרא מלח כתיב  כמויין לישרף ונותרו: אין חטא בא על  לפי שהוא לשון רבים: בשלש שורות.  ידו. הקב״ה מדמה מפניו את העבירה  שלם פעמים יפייסוהו בשלשה אנשים  שלח תנח לידו: כי לא תעזוב נפשי.  בכל פעם, שנאמר יםור לסון שורה  למדנו שהקב״ה מונע את המטה  ואין שורה פחותה מסלסה בני אדם "):  מלהכשילו: עשוק בדם נפש. מחויב  חטאתי. הכי פעם אחת, וישר העויתי  בכפם שאבדה על ידו: אל יתמכו בו.  הרי שמיס, ולא מוס לי הכי סלסה:  שלא יפול, אלא מניחין אותו ויפול בבור  אנא שא נא ועתה שא נא. אין נא  בגיסנס: כדרב הונא. דכיון למטה  אלא לשון נקבה": הוה ליה מילתא  מרי זימני שוב אין מספיקין בידו  לר׳ אבא בהדיה. כ׳ חנה היה לו  לעשות תשובה, לפי שהעבירה דומה  להתרעם על ר׳ ירמיה שחטא לו, אזל  עליו היתר: לימא דלא כרבי. דאמר  ר׳ ירמיה איתיב חדשה דר׳ הבא:  לעיל אפי׳ לא עשה תשובה מכפר:  זרזיפי דמיא. המזמ טיפי שופכין  אגב שאני. מאמר שעליו הוא סומך  שהיתה השפחה שופכת. וזרזיפי טיפין,  לחטוא אינו מכפר: והכתיב ופללו  ודומה לו כרביבים זרזיף אכן בספר  אלהים. וקל סלקא דעתך ופללו לסון  מהליס (עב): ממציא נפשיה. לפני  מפלה ופיוס הוא, שהקב״ה מפללו  מי שמטה לו, אולי יבקש ממנו מחילה  ומפייסו ומכפר לו: מאן אלהים דיין.  ויממול לו: חליף ותני. עובר ושונה  והחי ופללו לשון ונתן בפלילים (שמות  ומשלם פעמים רבות: בהדי טבחא.  כא), הדיין ישפוט ביניהם: אי הכי.  הטבח מטה לו: קאזיל אבא.  דפללו דקרא לשון משפט נינהו, חימה  כניס ם]: למקטל נפשיה. עכשיו הוא  סיפח מי יתפלל לו מי ישפטנו בשביל  מעניםו למות: תבר רישא. משבר  המקום, וכי אין שלומין הרבה למקוס  עלמות רחם של בהמה: בקועיה.  ליפרע הימנו: הכי קאמר. הכי נמי  בגרגרתו: סידרא. פרשת מקרא  של נביאיס חו סל כתובים: